גיסתי ממש קרה אליי.
מהרגע שנכנסתי למשפחה אני מקבלת יחס מקפיא ומרוחק, היא לא תפנה אליי אם אני לא פונה אליה ותענה לי ביובש כשאני מנסה להתחיל שיחה או להחמיא לה על השמלה..
זה כואב לי בעיקר בגלל שהיא חשובה לבעלי. קשה לי איתה ממש והוא אקטיבית דואג לצמצם אינטראקציה שלנו איתה בגלל זה ואני בטוחה שזה קשה לו.
ניסיתי הכל, לתכנן יציאות של שלושתנו, להזמין אותה אלינו, להקליל את האווירה ולפתוח שיחות..
אני משערת שקשה לה בגלל היותה רווקה מבוגרת יחסית ולכן קשה לי לכעוס עליה, אני מצד אחד מאוד אמפטית כלפיה, מנסה לשים את עצמי בנעליים שלה ובאמת כואבת את הבדידות שלה, אני יודעת שהיא ממש רוצה כבר להתחתן. מצד שני אני כבר ככ פגועה ממנה שאני לא יכולה לראות אותה. יש בי הרבה תסכול שאני מנסה ומנסה ולא הולך, ממש מבאסת אותי גם המחשבה שבסיטואציה אחרת ברור לי שהיינו נהיות חברות טובות, יש לנו מלא במשותף. גם אמא שלו מאוד קרה ועוקצנית. אני די מוקפת בחברים וקשה לי פתאום להרגיש ככ לא אהובה. הלוואי שהייתי יכולה להרגיש בבית, להרגיש קצת חום :)
על אמא שלו ויתרתי כי היא באמת השטן ומחפשת דרמות וזה לוידוי אחר אבל על אחותו אני לא רוצה לוותר, אני אשמח לרעיונות איך לשבור את הקרח, אני באמת יודעת שקשה לה ומבינה את הריחוק שלה אבל מרגישה שגם היא מתוסכלת מהמצב ובמקום מסוים לא מסוגלת אחרת. רעיונות? מישהו.י שהיו בסיטואציה דומה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות