בקיץ נפרדתי מבן הזוג שלי, היינו כמה שנים ביחד ואהבנו מאוד מאוד. לא באמת רציתי להיפרד, ראינו ביחד עתיד. אבל בקיצור, האמון שלי בו נסדק עם הזמן עד שנשבר, ברמה שכבר לא הייתי מסוגלת להאמין ולסמוך עליו (בהקשר לבנות אחרות).
הייתי שבורה מהפרידה, בכיתי המון וירד לי ממש הביטחון העצמי מאז.
מאז אני באפליקציות, יוצאת לדייטים. מפעם לפעם מאבדת תקווה. אני כמהה למצוא מישהו אחר ולחוות איתו אהבה וקשר רציני ואמיתי.
יש שם בחורים שאני בטוחה שחלקם טובים, אבל בסוף משהו מתפספס איתם או לא עובד ברמת המחויבות והרצון האמיתי להכיר.
הכרתי שם מישהו שיצאנו תקופה. ניסינו אבל משהו שם לא עבד. עדיין משהו בו משך אותי, אז המשכנו להיות בקשר בתור יזיזים כמה חודשים. תוך כדי הוא די הוריד אותי למטה. הוא לא דיבר איתי בגובה העיניים במפגשים שלנו, הרגשתי שהוא מתנשא מעליי. כמובן נפגעתי, חתכתי. אבל לא יודעת למה, יזמתי איתו שוב, דיברנו וקבענו שזה יהיה אחרת. זה אכן היה אחרת, ומאז לא הפסקתי לחשוב עליו כי כן הסתדרנו, היה כיף והייתה ממש משיכה. אז הייתי חייבת להגיד לו שאני רוצה שננסה ביחד. אבל למרות שהוא מחבב ונמשך אליי, הוא לא חשב שאנחנו מתאימים רציונלית, הוא לא רצה אותי בלב שלם. שחררתי סופית. בדיעבד, אני שמחה. זה לא הבחור בשבילי, זה לא מה שאני צריכה.
ולכן אני לא מבינה.....
ראיתי את כל הסימנים בדרך, קלטתי את כל הניואנסים הכי קטנים, צפיתי מה הולך לקרות ועדיין - בחרתי להגיד את מה שעל הלב שלי, הייתי כנה, הייתי פגיעה. אני לא יודעת למה אני מאמינה באנשים? למה אני מאמינה שאנשים יכולים להשתנות?
למה יש בי צורך ללכת למקומות האלה, היותר מאתגרים? לקחת בחשבון את תמרורי האזהרה ואת הסיכון בפגיעה?
אני בחורה רגישה. אני פשוט רוצה אהבה. אבל אני מרגישה שירדתי לתחתית. אם זה כשהאמנתי לאקס שלי שוב ושוב וקיוויתי שהדברים ישתנו. אם זה כשהשפלתי את עצמי ואמרתי לבחור שלא שם עליי שאני רוצה אותו, ראיתי את הצדדים הטובים בו והאמנתי שהוא רואה דברים טובים גם בי. זה כאילו אני מחפשת הוכחות.
האקס שלי היה הבחור היחיד שאי פעם האמנתי לו שהוא אוהב אותי באמת, היחיד שבחר להיות איתי ולהכיל אותי במשך שנים. אף בן משפחה או חברה לא היו בשבילי ברמה כזו. ואז כשנפרדנו, זה ערער אותי. כבר לא הייתי בטוחה שבאמת היה אכפת לו, אחרת הוא היה עושה הכל כדי שנישאר ביחד. אני מניחה שחיפשתי בנרות מישהו שאני אדע שבאמת אכפת לו עד שהגעתי לנקודה הנמוכה הזו.
כרגע אני מרגישה ממש לבד. אין לי אמון באף אחד, אין לי אף אחד קרוב באמת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות