אבא שלי פוטר מהעבודה שלו לפני כמה חודשים ומאז הוא נהפך להיות בלתי נסבל. הוא כן מצא עבודה חדשה אבל מאז זה התחיל ולא הפסיק.
יש לו מצבי רוח משתנים כל הזמן ונראה לפעמים הוא עושה הכל בכוונה בשביל לעצבן.
אני די בטוח שהוא בדכאון, ובגלל זה אני מנסה להיות סבלני כלפיו, אבל אני לא תמיד מצליח ואז אני מרגיש ממש רע לגבי זה.
נגיד לפני כמה ימים קבעתי עם חברים ללכת לסרט VIP, אז מראש שאלתי אותו אם אני יוכל את המכונית שלו והוא אמר לי שכן, אז קנינו את הכרטיסים. גם כל הימים לפני הזכרתי לו שוב שהוא אמר שהוא יתן לי את המכונית והוא אמר שהוא זוכר והסכים... ואז כמה דקות לפני שהייתי אמור לצאת ולאסוף את החברים שלי הוא פתאום לקח את המפתחות ובא לצאת! אז שאלתי אותו אתה לא זוכר שאמרת שאני יכול את המכונית? אז הוא אמר לי שכן אבל שעכשיו פתאום לא בא לו להביא לי את הרכב והוא יצא מהבית ונסע. ואנחנו גרים במושב קטן בצפון אז אין בכלל תחבורה ציבורית ורק לי היה רכב באותו ערב בקיצור מפה לשם הלך לנו הכסף על הכרטיסים רק כי הוא החליט לעשות דווקא. ממש החזקתי את עצמי לא לכעוס עליו אבל לא הצלחתי ואז אחרי שהוא חזר הוא אמר לי שהוא מצטער אבל מה זה עוזר לי שהוא הצטער אנחנו כבר הפסדנו את הסרט אז באמת שממש רבתי איתו על זה ואני מרגיש רע על זה אבל זה כל הזמן חוזר על עצמו שבאיזשהו שלב כבר אי אפשר להחזיק את עצמך. כל הזמן הוא עושה עוד דברים מעצבנים ועושה ממש דווקא להציק כאילו אם לו רע אז לכולנו גם צריך להיות רע ושנסבול ביחד איתו. גם לאמא שלי ולאחותי הוא עושה את הקטעים האלה וכולנו סובלים. מנסים להכיל אותו כמה שאפשר אבל זה כבר ממש נורא ואיום. הוא גם לא הולך לטיפול פסיכולוגי למרות שכולנו מנסים לשכנע אותו ללכת.
ובאמת שאני מנסה להשאר הכי רגוע לידו ולא להתעצבן, אבל הוא לפעמים גם לא מפסיק עד שלא מתעצבנים עליו. באמת שאני לא יודע מה לעשות כבר.
כולנו מנסים להיות עדינים ולא להתעצבן אבל זה באמת כבר לא אפשרי וגם קשה לי לראות אותו ככה.
ונמאס לי כבר כל הזמן להסתובב עם תחושת האשמה הזאת שאני לא מצליח להחזיק את עצמי ולא להתעצבן עליו. אני השמח לעצות בנושא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות