היי,
אני לומדת בכיתה ט׳ בכיתה חדשה (ככה זה ברמת גן וגבעתיים) ואני מרגישה מאוד בודדה. אני מרגישה מרוחקת מהרבה ילדים ואין לי באמת חברים קרובים. תמיד אומרים שמספיק חבר אחד או שניים שיהיו איתך אבל אין לי אפילו אחד. אין לי למי לספר דברים ונוצר מצב שאני צריכה ״לשרוד״ את ההפסקה, אני פשוט בכל פעם נדחפת לחבורות ויוצרת סתם שיחות שבטוח לא מעניינות אף אחד, ולמען האמת ההרגשה לא נעימה. בנוסף, אני לומדת בכיתה עם ילדים מאוד תחרותיים (מה שאומר שיש ילדים שאני לא רוצה להתחבר אליהם כי לחלקם יש רק אינטרסים וחלקם פשוט צבועים). הייתי רוצה חבר/ה שאוכל לפרוק בפניו/ה ולהרגיש מה זאת חברות. הבעיה היא שאני לא בטוחה שאני בכלל הייתי רוצה להיות חברה של עצמי (אם הייתי מישהו אחר) משום שלפעמים אני טיפה שלילית, בתקופות שבהן לא הולך לי טוב, ואני חושבת שאנשים מעדיפים להיות בסביבה שמשפיעה עליהם לטובה.
טיול שנתי:
בקרוב, אנחנו אמורים לצאת לטיול שנתי של יומיים, הבעיה היא שאני לא יודעת עם מי אני אהיה, תמיד אני ארגיש לבד. מלבד זאת, אני מתביישת בפנים שלי, אני לא אוהבת כלום בהן, ומהסיבה הזאת אני לא מוכנה להוריד את המסכה שלי. אני בטוחה שיש ילדים שחושבים שזה בגלל הקורונה אבל זאת לא הסיבה האמיתית. בכל מקרה, אני מספרת לכם את זה בגלל שאני אצטרך לאכול בטיול הזה. זה טיול של יומיים מה שאומר שבטוח יחייבו אותי לאכול, אבל כדי לאכול צריך להוריד את המסכה…
אני לא יודעת מה לעשות, אני חייבת לצאת לטיול כדי לא לעשות עבודת הגשה ענקית
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות