היי לכולם תודה לכל מי שקורא ועוזר.
אני השנה מסיימת לימודים לתואר ראשון במדעי ההתנהגות בממוצע 94. אני מאוד רוצה להמשיך לתואר שני. החלום היה פסיכולוגיה חינוכית אבל לצערי אני לא רואה את עצמי ניגשת למבחן המתאם ועוברת בציון 95. לכן ירדתי מזה.
נרשמתי ללימודי לקויות למידה- זה תחום שנורא מעניין אותי והלב פונה לשם מאוד. הלימודים קצת אינטנסיביים, ימים ארוכים ושנתיים וחצי של לימודים.
בנוסף אני קצת חוששת מהשינוי הזה בתחום כי אין לי תעודת הוראה וניסיון בתחום החינוכי.
לא אשקר, לצאת עכשיו למסע של שנתיים וחצי זה קצת מלחיץ אותי, אני לא עבדתי הרבה בשנים האחרונות בגלל שהשלמתי בגרויות וישר הלכתי לתואר, אני מאוד עמוסה ושחוקה מבחינה כלכלית והייתי רוצה להתחיל כבר לעבוד אבל אני יודעת שעם התואר הזה זה לא יקרה.
התעניינתי בתחום שונה לגמרי, מנהל עסקים עם התמחות במשאבי אנוש, תואר של 2 סמסטרים ולימודי ערב. אוכל לעבוד תוך כדי, אני כן אוהבת ומתחברת גם לתחום משאבי האנוש. אבל אני גם יודעת שהעבודות הראשונות בתחום לא יהיו מאוד ''סקסיות'' וכדי להצליח צריך זמן, התמדה, וסבלנות וכך בעצם לעלות בסולם ההיררכי בכל חברה שאליה אכנס.
הקורסים מאוד לא מעניינים, כלכלה, מימון, וכו' זה לא אני בכלל. אני באה ממדעי ההתנהגות מבחינתי לקום בבוקר ללמוד פסיכופתולוגיות וזה מרתק אותי ממש, אבל אני מבינה שיש קשיים, אני מבינה שאין הרבה כסף בתחום החינוך והפסיכולוגיה, אני מבינה שהקריירה היא לא אהבה ממבט ראשון. אני דיי מתלבטת מה לעשות, ללכת עם הלב למרות שהראש יודע את כל ההשלכות או ללכת עם הראש לייעל את הזמן שלי ולהתחיל כבר לצאת לשוק העבודה בתחום משאבי האנוש.
אגב חשוב לציין שאני בחורה שאוהבת חומר וכן חשוב לי לחיות רמת חיים טובה ולעבוד בתחום שיספק אותי גם במובן הכלכלי
תודה אם הגעתם עד כאן. אני באמת מבולבלת ומבואסת .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות