מאז ומתמיד היה לי עניין וצורך מוגבר סביב אוכל.
לא הייתי ילדה שמנה, האמת. אמא שלי תמיד דאגה לשמור עליי. עם זאת, בשנים האחרונות עליתי הרבה במשקל, ורק אז קלטתי כמה אוכל הוא דומיננטי אצלי:
זה לדחות בדיקת דם כי קשה לי עם המחשבה שאסור לי לאכול אחרי 10 בערב; זה לחכות כל השנה לסופגניות של חנוכה ואם לא אכלתי מעל שבע סוגים אני לא ארגע; זה ללכת לחברה כי אבא שלה מכין פנקייק לארוחת ערב ואז לקבל חזה עוף ולהתחרט שהגעתי...
זה המון המון המון עיסוק סביב אוכל. ברמה לא בריאה כבר, אם להיות כנה.
היום יש לי אחיינית שהיא מיני-מי שלי, ורק כשאני רואה שהיא לא מפסיקה לחפש מה לאכול - אני מבינה שזה ככה גם אצלי. במשך שנים האשמתי את אמא שלי שהיא נהגה להחביא מאיתנו ממתקים ולכן האובססיה שלי, אבל אני מרגישה שזה היה האופי שלי מאז ומתמיד, ופשוט בגלל שלא היה ממתקים בבית אז השמנתי בגיל 20 במקום בגיל 7.
אני לא יודעת איך לשחרר מהצורך הזה, מהתלות הזאת. הכי קל לי לשקר לעצמי. אני נראית סבבה לגמרי במראה וכיף לי לעשות ספורט וכאילו "הכל טוב". אבל זה בכלל לא עניין של משקל, זה עניין של אובססיה שלא מגניב להיות בה בגיל 24. בא לי להשתחרר מזה, וכל עצה תתקבל באהבה.
תודה,
אדל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025