שלום לכולם.
אני נשואה קרוב לשנה.
היינו גרים אני ובעלי שנה בדרום חזרנו לגור בקרבת ההורים בצפון 10 דקות נסיעה לכל צד של ההורים אפילו פחות.
התייעצתי עם בעלי שאני אשמח כרגע פחות להגיע להורים בימי שישי שבת ואפשר לקפוץ באמצע שבוע להורים ולנצל את השישי שבת רק לנו.
ולמה אמרתי את זה ? בעלי לא נוסע בשבת וכשנוסעים להורים בדר"כ התשומת לב מופנת לכולם ויש לי חוסר ממנו בעיקר עכשיו שאני בהריון אני יותר רגישה.
הגענו למסקנה שאכן באמת פעם בחודש נבקר את אחד ההורים ונקדיש שבת אחת לנו כי שבת נוספת הוא חייב לסגור בעבודה.
אוקיי,נתקדם,החלטנו כך על החגים עשינו סדר למי הולכים ומתי,וכמובן שחמתי מתערבת בכל דבר ורוצה שניסע כולנו להורים שלה או שרק אני והוא ניסע ולא רציתי מסיבה פשוטה אני נגעלת מבתים לא נקיים עזבו בית יש מקומות ספציפים בבית כמו השירותים או המטבח שלפחות שם יהיה נקי ובאמת שאני באה אלייה אני גם מנקה כי מאוד קשה לי במיוחד עכשיו עם ריחות או בית מלוכלך,יש לה מנקה ובנוסף בנה גר אצלה ועושה הכל.
אז מאוד קשה לי לעשות צרכים שהשירותים נראים כמו משתנה ציבורית ולפעמים גרוע יותר שאי אפשר להריח או להסתכל.
הסברתי לו את זה בלי כעס בלי עצבים בגישה יפה והוא התעצבן עליי שאני ילדותית ושאנחנו באים אליו תמיד אני עושה לו סרטים.
נכון לא תמיד אני בעד משפחתו,הם נוטים לזלזל בי בגלל שלא סיימתי תואר ונסעתי עד לדרום בשביל להצליח ותמיד שנאמרים דברים לא נעימים הוא לא נמצא והוא מצדיק אותם ומקטין אותי.
נפגעתי ממנו,אני מרגישה שהוא תמיד גורם לי להרגיש אני הלא בסדר ואני האשמה תמיד וזה פוגע בי.
יש רגעים שאני באמת לא צודקת ומורידה את הכובע אבל שזה ההפך הוא יודע להאשים אותי עוד יותר.
עזרה?
תודה רבה שקראתם עד כאן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות