היי אני לא יגיד איך קוראים לי אבל אני בת 13 ועוד שניה אני בת 14 ואני מרגישה שאני רק ילדה מטומטמת שלא עוזרת בכלים ולהפך אני מרגישה שאני עושה רק צרות ולכל פעם שאני מספר את זה למישהו שאני באמת סומכת עליו הוא אומר לי שזה רק תקופה והיא תעבור גם היה לי בת זוג (אני ביסקסואלית) והיא נפרדה ממני כי היא רוצה שאני ימצא משהו(מישהו יותר טוב ממנה וכל פעם שאחת החברות שלי בוכה או עצובה או שעובר עליה אני צריכה להחזיק את הדמעות ולעזור לה ואף אבל אף פעם אין משהו שרוצה לעזור לי ובנוסף לכל החרא הזה אני לומדת בבית ספר לחינוך מיוחד והשנה יש לי סיכוי לעבור לבית ספר רגיל ואני ממש רוצה לעבור ואני קורעת את התחת שלי בשביל לעבור ועוד מעט יש לי ועדה שהתחלת אם אני יכולה לעבור לבית ספר רגיל עם אני יעבור אני יהיה מאושר אבל כשאני חשבתי על זה אני לא רוצה לעבור בגלל שיש לי את החברות שלי הן החברות הכי טובות שאני יכולתי לבקש ואני לא רוצה לעזוב אותו ולפני שאתם אומרים לי שאני יוכל להפגש איתו אז תתנו לי להגיד לכם שהחברות שלי גרות ממש רחוק ממני מרחק של שעה וחצי או שעתיים נסיעה ויהיה לי ממש קשה אם זה ואם אני מספרת למישהו מבית הספר שלי אז הם ישר יגידו לי שאני לא מוכנה לעבור ובגללם כמעט כל פעם שמישהו צועק עליי אני פשוט סותמת ת'פה שלי ואני כבר מתחרפנת מכל זה כל פעם שאני שמחה מישהו בא אליי וגורם לי להכנס לדיכאון וכבר נמאס לי מזה ואני לא יודעת מה לעשות מה אני כבר בקשתי חיים רגילים זה כזה הרבה לבקש? עצות מישהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025