אני בכיתה י׳ב
ויש מישהו מהכיתה שלי שאני בקטע שלו כבר כמעט שנה, שנינו מחליפים מבטים וחיוכים רוב הזמן, וכשאנחנו מדברים אנחנו לא מפסיקים לחייך…
יש בנינו כמו מתח כזה שאי אפשר להסביר, הקשר שלנו מתבטא רק בבית ספר... (אין קשר טלפוני כי היה בנינו מריבה כשהיינו קטנים והוא חסם אותי.)
בכל אופן כשאני רואה אותו הלב שלי פועם בצורה כלכך חזק, אני לא יודעת איך להסביר אפילו... מוזר להגיד את זה אבל רק לפי החיוך שלו אני יודעת שזה זה...
הבעיה מתחילה בזה שאני רוצה כלכך לספר לו מה אני מרגישה, אבל יש כלכך הרבה דברים שעוצרים אותי ברגע שאני חושבת אם להגיד לו...
אנחנו באותה כיתה קודם כל, מה שאומר שבמידה ויקרה משהו ויהיה ויכוח או מריבה זה לראות אותו כל יום, ויתר מזה איך השכבה תגיב? הם ינסו להפריד? יצחקו? אני יודעת שאני אשים על כל זה פס... אבל איך הוא יגיב אליהם... ויותר מהכל... איך הוא יגיב לאיך שמה שאני אספר לו?
אני כמעט בטוחה שהוא מרגיש אליי את אותו הדבר, אחרת למה שהוא יחייך אליי כל הזמן? גם כשהוא מדבר עם מישהו הוא תמיד יחפש את הדרך לראות אם יש בנינו קשר עין או חיוך...
אני לא יודעת מאיפה להתחיל להפיל עליו הכל, כי אחרי הכל אנחנו בקשר כיתתי...
יש למישהי עצה על איך לעשות את זה? אפילו ברמיזות!
אני רואה אותו ומרגע לרגע רק רוצה לחבק אותו ולקפוץ עליו.
הוא גורם לי להרגיש כלכך שלמה עם עצמי והוא גורם לי לאהוב את הבית ספר קצת יותר...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות