אני מקסימה. טוטאלית בחברויות, כלומר אם צריך אותי אני אהיה שם בלי חשבון. הייתה לי חברה הכי טובה ב-יב, אבל ניתקנו קשר, אחכ איזה 2-3 חברות לכיף במלשביו"ת ואז התגייסתי, פגשתי שם 2 חברות הכי טובות, היינו שלישייה והייתי מאושרת, בתקופה בצבא אפשר לומר שפרחתי. אחכ כשהשתחררתי חברה אחת ניתקה קשר עם כולם- אז זה כולל אותי, עם השנייה המשכתי להיות בקשר הדוק, אחרי חצי שנה, בדיוק בתקופת משבר שהייתי צריכה אותה היא פשוט אמרה לי שהיא רוצה זמן לעצמה והיא לא מסוגלת להכיל אותי ועוד כל מיני דברים שממש פגעו בי. זה היה כמו סכין ללב. מאוד נפגעתי. בקיצור היום אני מוצאת את עצמי בלי חברים. כלומר אני כן נפגשת מדי פעם עם חברים, איזה 3-4. פגישות לכיף שלרוב אני יוזמת. זה כל כך חסר לי שיציעו לי להיפגש, שיתעניינו בי ואוכל להיפתח. להיפגש עם חברות למשהו יותר עמור מאשר שעתים בבית קפה, קבוצת וואטאפ עם חברות. ואני באמת סבבה. פשוט מרגישה עצובה ולבד. לא יודעת גם מי יחגוג לי יום הולדת. כנראה שלא יהיו כאלה מלבד המשפחה. ואני באמת חברותית, פותחת את הלב לאנשים חדשים, פשוט שום דבר לא מגיע לעומק או לא מגיע למצב שחברה תשלח לי להיפגש. אני מבקשת תקווה, עצות איך להתמודד. פשוט מרגישה עצובה. ויותר מזה, פוחדת שאני מחפשת אהבה ותשומת לב, שהתחלתי לתת את עצמי על מגש כסף למי שמבקש. אני לא רוצה להיות כזאת, באמת שאני חכמה, ואינטיליגנטית ועוד. פשוט לא יודעת למה לא רואים בי חברה טובה או חברה שרוצים בחברתה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025