לא ידעתי אם זה מתאים לי וגם לו לא היה הרבה זמן והייתי צריכה לשקול את זה.
יום לפני שקבענו לדבר על הדברים, הלכתי לפגוש ידיד שלי.
ישבנו דיברנו והוא נישק אותי. הוא ידע שיש לי חבר, ושאני שוקלת להפרד ממנו.
אחרי 2 שניות חתכתי את זה, כי ידעתי שאני לא יכולה לעשות את זה לחבר ושאני לא רוצה לפגוע בו אבל איכשהוא, זה פשוט המשיך והעברתי איתו את הערב.
[לא קרה כלום מעבר לנשיקות]. הרגשתי עם עצמי ממש חרא.
יום אחרי זה בשיחה עם החבר, עדיין לא ידעתי מה אני רוצה, והחלטתי שאני לא מעלה את זה אלא אם כן אנחנו מחליטים להשאר ביחד, ודיברנו על הכל, ובסוף לא הייתה החלטה ברורה אז ידעתי שאני חייבת לספר לו.
הוא נפגע. הוא נשבר מולי. וזה גרם לי להרגיש עוד יותר גרוע. הוא חשב שאולי הוא יוכל לעבור את זה ולהמשיך, אבל יום אחרי זה הוא שלח לי סמס שאומר שהוא לא יכול לשכוח מזה ושזה ממש פגע בו ושזה נגמר.
לא ידעתי איך להגיב, אבל הבנתי, שאני לא רוצה לוותר עליו, ושהוא פשוט טוב מדי בשביל שזה יגמר.
דיברתי איתו, ואמרתי לו כמה שאני מתחרטת על זה וכמה שאני רוצה הזדמנות שניה, והוא אמר לי שהוא אפילו לא יכול להסתכל לי בעיניים.
שהוא לא מרגיש אלי שום דבר שלילי, אבל שהוא לא חושב שהוא כרגע יוכל לדבר איתי.
מה שהכי הפתיע אותי זה שאחרי כל זה, הוא עוד אמר לי לשמור על עצמי ולדאוג לעצמי וזה עוד יותר גרם לי להבין כמה באמת אסור לי לוותר עליו!
אני יודעת שטעיתי, טעות ענקית!
אבל מטעויות לומדים, ואני באמת רוצה לדעת, מה אני יכולה לעשות כדי שהוא יתן לי הזדמנות שניה.
אני יודעת שעכשיו הוא צריך זמן. אני לא מתכננת להתקשר/לסמס/לתקשר. אבל עד מתי? ואחרי זה מה אפשר לעשות?