שלום לכולם,
מגיל קטן היה לי עולם פנימי בעל תחומי תוכן רבים ומגוונים ששונים מאוד מחלק ניכר מאוד מהאנשים.
תמיד הייתי אחר, במובנים רבים חריג (בעיניי).
לאחרונה התחלתי לעבוד במקום עם אנשים נפלאים, מאוד, אינטליגנטיים וחברותיים באמת!
אבל,
לא רק פה אלא כמעט בכל מקום כזה או אחר, בכל מסגרת, מצאתי את עצמי לא מצליח שלא לומר לא רוצה בכלל להשתלב פעמים רבות בשיחות חולין שעוסקות בחלק ניכר מאוד מהמזמן במסעדות, אוכל - איפה יותר טוב, מה לאכול ואיפה, בתי מלון כאלה ואחרים או בכלל סיפורים על טיולים ומקומות, איפה משכירים דירה, איזה שטות שבן/בת הזוג עשה/תה, תלונות על חנייה וכמה הכלבים נהדרים (טוב נו כלבים הם באמת חמודים ברובם)
הנושאים הללו ממש לא מעניינים אותי, אני חוזר ומדגיש אני מוקף באנשים מקסימים באמת וזה לא שאני לא חווה דברים אבל אני ממש לא סובל לדבר/לשמוע על הסטייק הכי טוב שאכלת בחיים ועל המסעדה ההיא וההיא....אני פורק את זה כי זה מרגיש שזה לא נגמר וזה מרגיש באופן ממשי שמקשה עליי ברמת האינטראקציה הבין אישית ואפילו לעתיד בזוגיות שאולי תהיה. זה לא מאוד מפריע לי כי כבר התרגלתי אבל מרגיש לי שזה כן מכביד, כי אין לזה סוף.
אני לא מתכוון להשתנות בשביל אף או אף אחת אבל נראה שזה לא הולך להשתנות בקרוב או אי פעם. מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות