היי
כבר תקופה שאני מתבאס על החברים שאני איתם אסביר למה
השכבה שלנו מתחלקת לשני סוגים של ילדים
הראשונה היא הילדים ששותים מעשנים (לא רק סיגריות) מסיבות ופחות משקיעים בלימודים
אני לא מתחבר אליהם כי זה פחות הסגנון אנשים שאני אוהב להיות בחברתם (אני בקשר טוב עם כולם פשוט לא יוצא איתם)
השנייה זה הילדים היותר לומדים ומשקיעים בלימודים
אלו שאני בדרך כלל נמצא בחברתם
ועכשיו מגיעה הבעיה שלי
אני אוהב לצאת לפחות פעם בשבוע עם החברים(בדרכ חמישי בערב כי שישי אנחנו לא לומדים)
אבל בזמן האחרון לאף אחד מהם אין חשק לצאת ואם הם יוצאים זה לדברים שאני לא נהנה מהם ולא הולך אליהם כי אני משתעמם מהדברים האלו (נגיד סתם לשבת סביב מדורה כאילו אנחנו במאה הקודמת)
ושקורה דבר כזה אני פשוט נשאר בבית ולא יוצא
וזה סתם מוריד לי את המצב רוח ממש כי אני כל השבוע מחכה שיהיה זמן קצת לנוח מהלימודים ויהיה אפשר לצאת ואז בסוף אני מוצא את עצמי צופה בסרט או סדרה כדי להעביר את הזמן ואני חושב שזה נורא משפיע עליי לרעה כל הקטע הזה שאני לא כל כך מוצא את עצמי בחברה עם אנשים שאני אוהב להיות איתם וכיף לי איתם
אני מחשיב את עצמי כאדם מאוד חברותי עם המון חברים אבל לרוב הם לא איתי באותו ״ראש״ שזה מגיע ליציאות
אני פשוט מרגיש שאני נמצא במקום שאני לא ככ שמח בו אבל אני יודע שאם אהיה עם הקבוצה השנייה זה לא ישפר את המצב
אשמח לטיפים בשביל ״למצוא את עצמי״ יותר טוב בחברה שאני נמצא בה
תודה לאלו שקראו וענו :)
נ.ב אנחנו שומרים שבת(כל השכבה, בית ספר דתי)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות