לאחרונה זימן לי הגורל להכיר בחור, דתי... אני עצמי לא.
יותר מכך, אני נשואה (ובאושר, יש לציין!) לאדם מדהים.
אין לי מושג איך קרה הדבר, אבל כנגד כל היגיון, נוצר בינינו קליק... ואני די בטוחה שזה הדדי...
אני ממש לא נמצאת עם הבחור הזה בקשר יומיומי וחילופי הדברים בינינו היו מעטים למדי, אבל זה בכל זאת עשה לי משהו.
אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש ורק לראות אותו זורק מבט לכיווני עושה לי פרפרים בבטן! להחליף איתו חיוך בגניבה עושה לי את היום...
הוא יודע שאני נשואה ולי אין מושג מה קורה איתו מהבחינה הזאת.
חוץ מזה, גם אין לי ממש מושג מה אני רוצה להשיג מכל הסיטואציה הזאת, מה שכן, אין לי ספק שלא הייתי מתנגדת לזרום לאן שזה לא יוביל אותנו... אבל שמתי לב, שכשהוא קלט שאני משתפת פעולה, הוא פשוט התחיל להתחמק... כרגע אני רק רוצה להימצא בקרבתו יותר, אבל אם הוא לא ישתף פעולה, זה לא יקרה.
האמת? אני לא בטוחה שלא דימיינתי את כל זה, אולי סתם נראה לי שזה הדדי... אבל זה פשוט לא משנה את העובדה שאני כבר כולי שם... רוצה לפחות בפלירט שהתחיל בינינו ונגדע באיבו...
האם זה בסדר לרצות בו כל כך, גם בידיעה שזה לא יוביל למשהו מעבר לרומן חולף? האם באמת ייתכן שבחור דתי יפלרטט או שהוא סתם חברותי ואני בחרתי לראות דברים שלא שם? ואיך מוציאים אותו מהראש (ואת הפרפרים מהבטן) כשכל מה שקרה בינתיים זה מתח שנבנה? או לחילופין, איך אפשר לגרום לזה להמשיך ולו להפסיק להמנע???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025