התגרשנו אחרי 4 שנות זוגיות. זו הייתה זוגיות שאני נתתי בה את כולי והוא התעלל בי.. עברתי הרבה טיפולים כשהיינו נשואים ובכולם הוגדרתי כאישה מוכה (נפשית בעיקר) ועדיין נלחמתי על הנישואים שלנו. עד שנשברתי כי הוא לא היה מוכן לטפל בעצמו. התגרשנו למרות שהוא לא רצה.. ובמשך כל התקופה הוא התנהג נוראי עד לפני חודשיים בערך (אנחנו גרושים שנה). כמובן שהוא לא משלם מזונות (ואני לא מעיזה לתבוע אותו דרך ביטוח לאומי כי אני מפחדת מעוד התפרצויות שלו). לפני חודשיים הוא נכנס לאיזה מסגרת לימודית ומאז לא מפסיק להכריז שהוא חזר להיות בנאדם ושאני חייבת להתחתן איתו שוב. היום הוא הביא חבר מהלימודים שלו כדי שיספר לי שהוא כבר לא מה שהיה והשתנה ושאני חייבת לחזור אליו. אני לא קונה שום מילה ופשוט מסבירה בעדינות שזה פשוט כבר לא שייך. אבל הלב שלי נשבר כל פעם שאני רואה את האכזבה בעיניים שלו. אני אוהבת אותו בטירוף למרות הכל אבל יודעת שהוא לא בריא לי ואסור לי לחזור אליו.. ועדיין, הלב שלי מדמם מכאב לראות את הכאב שלו על זה שאני מסרבת לו. זה עינוי שאני לא יכולה לתאר לראות מישהו שאני הכי אוהבת בעולם נפגע ממני. גם ככה אני סובלת יום יום מהכאב של הפרידה ממישהו שאני כל כך אוהבת (נכון שהוא התעלל בי.. אבל היו גם רגעים טובים כל כך. והלב תמיד בוחר לזכור אותם דווקא). אבל הכאב עליו זה כבר יותר מדי. מה עושים??? מתי זה עובר? הזמן לא מראה לי סימנים שהוא הולך לעזור לי ואני כבר לא יכולה לשאת את הכאב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות