היי, אני לא אפרט יותר מידי פשוט אספר שההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 7 ואחותי גדולה ממני בשנתיים והיה לי אבא אחד הגרועים בכל העולם ואני בכלל לא מגזימה, גם אמא שלי כמעט כמוהו ואני לא בקשר עם שניהם ולא גרה איתם כבר 5 שנים, אני נדהמת שאחרי שאמא שלי ראתה איזה אבא נוראי *היא* סידרה לבנות שלה והיא שאשמה בכך שאפילו פעם אחת לא לקחה אחריות למעשה ואמרה ״אני מתנצלת שסידרתי לכן אבא כזה, שבגללי יש לכן אבא כזה״, כי לדעתי יש לה על מה להתנצל והיא הייתה אמורה לעשות את זה, אני מבינה שאולי זו לא הייתה הכוונה שלה ונדהמת שזה לא היה ברור לה שהוא יהיה אבא חרא ושלא היו סימנים מקדימים אבל אנחנו מתנצלים גם על מעשים שעשינו בלי כוונה לפגוע.
ואין לכם מה לרשום לי: ״ממש יושב לך על הלב, תבליגי ותמשיכי הלאה״ ותגובות דומות, זה לא משהו שיושב לי על הלב כל יום ואני גם לא אקבל את ההתנצלות הזו, סתם נזכרתי בזה לאחרונה, מעניין אותי אם אתם חושבים שמה שציפיתי מאמא שלי לעשות זה לגיטימי, כי חד וחלק יש לה על מה להיות אשמה ועל מה להתנצל, היא מתנהגת כל החיים כנקיה מאשמה שיש לנו אבא כזה וכאילו שזה לא בגללה, אני כן הייתי מתנצלת אם בלי כוונה ובלי ידיעה הייתי מסדרת לילדים שלי אבא חרא ולוקחת את האשמה על זה, אף אחד לא רוצה לחיות את כל חייו עם אבא חרא, העיקר שהיא על ההורים שלה תמיד אומרת ״יש לי את ההורים הכי טובים בעולם״, ולנו לא מגיע גם כנראה, היא אשכרה גרמה לבנות שלה לחיות כל החיים יתומות מאבא ואין אפילו שום התנצלות מצידה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות