אז היי, קוראים לי רותם (שם בדוי) אני בת 13 בכיתה ח' ואני לומדת בכיתת מופת.
כשהייתי ביסודי הכל היה בסדר היו לי מלא חברים ופשוט הייתי נהנת לבוא לבית ספר.
באיזור שאנחנו גרים יש 4 חטיבות וכל אחד בוחר לאן ללכת ואני רציתי את זאת שהכי טובה מבחינה לימודית והתקבלתי למופת. לכיתת מופת הלכו ילדות מהיסודי שלא הייתי חברה טובה שלהן.
בכיתה ז' החלטתי שאני מתחילה התחלה חדשה ומוצאת דברים חדשים לעשות, לא שמרתי על הקשר עם החברים מהיסודי פרשתי מהצופים והפסקתי לרקוד.
ובתחילת אמצע השנה היה לי פחות או יותר טוב הייתה לנו קבוצת חברים של 10 ילדים ונפגשנו לפחות 4 פעמים בשבוע היו לי חברות לא הרבה אבל הן היו טובות והן היו איתי 24 7 ואני בן אדם שחייב חברה.
לקראת סוף כיתה ז' התחלתי לחשוב על היסודי ועל הילדים שהיו איתי שם והבנתי שביסודי היה לי טוב פי 10 מאשר עכשיו. אני לא רציתי לעבור בית ספר כדי לא לאכזב את החברים שלי ואת ההורים שלי.
בתחילת כיתה ח' החלטתי שאני לוקחת את עצמי בידיים וחזרתי לרקוד ולצופים ובצופים הכל השתנה. ילדים שפעם שנאו אחד את השני עכשיו חברים טובים יש מלא ילדים חדשים.
ורק שראיתי את החברים שלי מהיסודי ומהצופים הבנתי כמה אני אוהבת אותם וכמה התגעגעתי אליהם, רק שדיברתי איתם עוד פעם הבנתי את כל זה.
אבל עכשיו יש להם חברים חדשים וזה לא מרגיש כאילו הם מאוד רוצים את הקשר איתי.
בפעולות הראשונות בצופים הרגשתי ממש רע וממש בחוץ לאט לאט זה פחות מרגיש ככה אבל מתי אני אהיה כבר ממש בפנים, מתי יזמינו אותי למקומות,מתי אני ארגיש חלק, מתי אני אחזור להיות הילדה החברותית והמדהימה שהייתי ביסודי.
יש לכם רעיון איך להתחבר עם חברים חדשים מהצופים או לחזור לקשר עם החברים הישנים? (אף אחד מהם לא איתי בבית ספר)
תודה, אני יודעת שאולי זה לא הכי ברור אבל פשוט כתבתי את מה שאני מרגישה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות