אז כך, השנה התחלתי כיתה יא, ומאז ומתמיד היו לי חברים,(אף פעם לא הייתי מקובל בשכבה אבל תמיד הייתי בראש הכיתה כזה) הכל התחיל שנה שעברה שעליתי לכיתה י, עליתי לכיתה חדשה רק עם שני חברים, והבית ספר החליט שזה בסדר להעלות חבורה של 10 בנים שחברים עוד מהיסודי, עוד אז התחלתי להרגיש שדוחקים אותי לפינה, וזה מוזר כי תמיד בכל מקום שהייתי רכשתי חברים חדשים ובכללי אני מאוד חברותי ומתחבר לכולם, אבל הרגשתי שלא משנה כמה אני נחמד, צוחק, תומך, הם שמים עליי פס, והכי מעצבן ששני החברים שעליתי איתם אחד מצא חבורה אחרת מכיתה אחרת והחבר השני איכשהו התחבר אליהם, וזה לא שאין לי חברים, יש לי עוד כמה חברים מהשכבה אבל המצב בכיתה כבר נהיה בילתי נסבל, אני מרגיש כמו מסכן חסר חברים בכיתה, לא משתפים אותי בכלום, לא רוצים לשבת לידי והיום, היום היה הקש ששבר את גב הגמל, ילדה מהכיתה עשתה יום הולדת והזמינה את כולם חוץ מכמה בודדים שאני אחד מהם, זה הרגשה כל כך קשה, בחיים לא הייתי הילד שלא מוזמן, בחיים לא הייתי דחוי, והכי מעליב שהחבר שאיתי מכיתה א לא עוזר בכלום, לא מציע להם להזמין אותי, ויש לי הרגשה שהוא מתבייש בי, ואני לא יודע מה עשיתי, זה גורם לי לחשוב שאולי אני לא בסדר? תקופה חרא ועוברים עליי דברים נוראיים, והמצב הזה בכיתה רק מקשה עליי, אני לא יודע מה הסטטוס שלי, זה לא שמחרימים אותי, פשוט לא מנסים להתחבר אליי לא משנה מה אני אעשה, ובמיוחד הילדה הצבוע הזאת שיש לה יום הולדת, משחקת אותה לאבי דאבי כל הזמן ובסוף גורמת לי להרגיש כמו מסכן, שונא את הכיתה הזאת ושונא להרגיש כך. הייתי חייב לפרוק אשמח לעצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות