היי, ידיד שלי שאותו אני מכריה פחות משנה, ונפגשנו דיי מעט (עם חברים אחרים) החליט שהוא רוצה לשדך לי מישהו מהחברים שלו. התחיל להראות לי תמונות שלהם ואיזה ערב הזמין אותי לפגוש את החברים שלו אבל היו לי תוכניות באותו ערב ולא הלכתי. ממש הערכתי את מה שהוא עושה כי אני קצת קלולס בכל הנוגע לדייטים. רציתי גם לעזור לו אבל הוא לא רצה לדבר על חברה שלו. אחרי שהוא הראה לי כמה מהחברים שלו באינסטגרם הוא רצה להראות לי עוד אחד ואז אמרתי שאין טעם, ושאלתי אותו אם בכלל אחד מהחברים שלו מעוניין בקשר, והוא אמר שהוא לא יודע ובכל זאת הראה לי תמונה והיא היית שלו ושאל אם אני מעוניינת. ממש התביישתי לענות, כי אני לא הכי נמשכת אליו, ובגלל שהוא אמר שיש לו מישהי בראש אז נפתחתי בפניו לגבי הפחדים שלי אז לא היה תירוץ לוא רציתי לפגוע בו כי ראיתי שהשתיקה שלי ביאסה אותו והוא השתתק..
דיי נמאס לי מההפתעות האלה והוא לא הידיד הראשון שפתאום משום מקום אני מוצאת את עצמי בדייט איתו או שאני נפתחת אליו כי אני מרגישה שהוא רוצה לעזור לי. אני מרגישה לפעמים מטומטמת לשתף אנשים ברגשות והפחדים שלי. קשה לי לסמוך על אנשים ובגלל הדיכאון שלי אני נוטה להסתגר ולהימנע מסיטואציות בה אני יכולה להיפגע וקשה לי לא לקחת ללב. כאילו שאם מישהו יודע משהו פרטי עליי אז הוא גונב אותי. אני מנסה להתמודד עם הדיכאון עם עזרה ואולי אחרי המבחנים אני אלך לחפש עזרה מקצועית. אני לא רוצה שהדיכאון ישתלט עליי. איך לקחת דברים קצת יותר ברוגע?. כי אני מרגישה שכשאנשים מסתירים ממני מידע כדי לגרום לי להיפתח בפניהם זה סוג של מניפולציה וזה מעצבן אותי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות