כן, ולעשות תואר שני
כשהתגייסתי באמת שבאתי עם המון רצון טוב ואמביציה להצליח אבל פשוט תחושת חוסר האונים בצבא ממש השתלטה עליי. בשנתיים האחרונות התחושה קצת השתפרה אבל אני עדיין לא מרגיש שאני מביא את היכולות האמיתיות שלי לידי ביטוי.
נוצר מצב שאני בעיקר מתלונן ומנסה להתחמק מדברים, מעולם לא דימיינתי את עצמי ככזה ואני פשוט הפכתי לאדם סוציומט ודיי דיכאוני.
יש לי חברים בבסיס והאווירה החברתית דיי טובה אבל מה שקשה לי הוא תחושת הכליאה במערכת וגם מה שנהיה ממני כאדם.
יש בקרוב קיצוצים בצבא ואני לא יודע אם כדאי לי לבקש להחזיר את מלגת הלימודים (יש מאיפה) ולצאת. מפחיד אותי פתאום שגם בחוץ לא אסתדר (יש לי תואר בהנדסה וממוצע טוב אבל אני מאוד צריך גירויים כדי ללמוד).
בסוף, אני יודע שגם בחוץ אנשים סובלים מהעבודה גם בהייטק. אני מרגיש שמה שחשוב לי זה לחיות חיים מלאים ופתאום מרגיש לי שהצבא הוא מכשול בעבור זה ואני תוהה אם עבודה לא תרגיש אותו הדבר.
בסופו של דבר בצבא יש המון ימים של פעילויות חינוך וטיולים כך שגם אם אני לא מתחבר לתפקיד יש הפוגות כל כמה זמן ואני מניח שבמקום עבודה אזרחי זה לא קיים.
אני גם שוקל תואר שני אבל אני לא יודע באמת למה. אני אוהב ללמוד ומסתקרן אבל מאוד לא אהבתי את האוניברסיטה כי הרגשתי שמה שחשוב שם זה הציון בסוף ולא הלמידה עצמה. ובכללי התחלתי ללמוד עצמאית מספרים, סרטונים ופודקאסטים ואני ממש נהנה מהלמידה כמו שלא נהניתי מלימודים מעולם. פתאום אני לומד נטו לעצמי, בלי מבחן בסוף. אבל בכל זאת, תואר שני מוסיף לרזומה ו"למה לא?"..
בכללי אני מתחיל להבין בזמן האחרון שהבעיה שלי היא להסתדר בתוך מערכות, אבל איך אפשר להסתדר בעולם אם לא בתוך מערכת כלשהי שתעניק לך ביטחון כלכלי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025