כן, לא להישאר איפה שרע לך
שלום, אני חייל בן 21 שבשנה וחצי האחרונה משרת בפיקוד העורף בקו הטלפוני, ויש לי עוד קצת פחות משנה לשרוף שם. התפקיד עצמו הוא שבוע שבוע, אבל התפקיד סוחט מבחינה נפשית, הן מבחינת השיחות הקשות שאנחנו מקבלים והן מבחינת השעות הארוכות של המשמרות בתפקיד.
אבל זה לא רק זה, במשך השנה האחרונה עד לפני חודש וחצי, הייתה לי בת זוג במרכז, מישהי שבאמת אהבתי מכל הלב אבל בגלל שרבנו כל הזמן והיה מלא מתח ועוד שיט אחר, אנחנו נפרדנו ואנחנו לא מדברים, כמו אוויר אחד לשני.
אני רוצה להתחיל מחדש, לצאת מהצבא ולהתחיל לעבוד ולעשות את מה שאני רוצה. אני מרגיש בכל שבוע שאני מגיע לבסיס על הפנים ( תחושת פספוס ודיכאון ), אין לי מצב רוח לצאת מהחדר פרט למשמרות ( וגם זה בקושי ), אני בקושי אוכל וכל פעם שאני רואה את האקסית אני נכנס לירידה במצב רוח, אפשר להגיד חוסר יציבות מסוים. אין לי כמעט חברים בבסיס ( משיהו שבאמת אוכל לסמוך עליו ), כל היחידה שלי היא רק בנות, ורובן לא ממש רוצות להתחבר איתי, האקסית איתי בתפקיד ולא פשוט לי בכלל, במיוחד הדיסטנס והמתח ששורר באוויר תוך כדי העבודה.
בקיצור, כל שבוע אני מרגיש שאני נכנס ללופ הזה מחדש, וזה כל פעם גורם לי לחשוב על מה אני מפספס, ועל מה האנרגיה שלי יוצאת, מרגיש בזבוז.
אני ביקשתי קיצור שירות והבקשה נדחתה, אני לא רוצה לצאת באמצעות קבן כי היה לי בעבר פרופיל 21, מעדיף לצאת בדרך נקייה, בלי קב"ן.
אבל... המצב הנפשי שלי מאוד ירוד בבסיס, זה רכבת הרים של שבוע להיות בדאון בבסיס ושבוע איכשהו שורד שאני בבית.
מה אתם הייתם עושים? הייתם נשארים וסופגים את מה שקורה בינתיים, או שהייתם יוצאים? אין לי ממש עם מי להתייעץ על זה, פרט לחברים מהבית, שמבחירה אישית אני לא מספר להם מה קורה איתי.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025