כשכול חברותיי היו יוצאות לדייטים או היה להם חבר אני הייתי מסתכלת מהצד מפרגנת אך גם מקנאה. יש לי מגבלה רגליי עקומות נורא. לא יכולתי לאפשר לבנים להתחיל איתי לא יכולתי לאהוב את עצמי כי הורי נפטרו כשהייתי תינוקת וסבתי טיפלה בי. לא הייתי כמו כול הילדים .. התביישתי בסבתי. לא שכבתי עד שהכרתי את רון. הוא התחיל איתי והחלטתי שניפגש לקח אותי לדייט ואז הוא ראה את כול כולי והוא היה קצת בהלם הוא נישק וחיבק והתחיק אותי אבל הבנתי שיש לי קושי .. ברחתי באותו יום אבל המשכנו לדבר עד ששכבתי איתו לראשונה הוא ראה את כול הרגלים שלי העקומות נורא התביישתי אבל הוא היה ממש מתוק.. לקח אותי חזרה והמשכנו לדבר למרות שאני גרה רחוק ממנו.. הוא מתקשר כול יום בוקר צהריים ערב ולפעמים פוסח ולפעמים לא מוותר.. ישמחו מבחנים אז אנחנו לא ניפגשיפ הרבה.. אני חוששת שהוא יוצא איתי כי הוא לא בשל למערכת יחסים למרות שהוא אמר לי שהוא לא נגד שנהיה חברים. לא נראה לי שזה כדאי כי.. הוא רחוק והוא יכול לבגוד בי:( אני מאוד רגישה . ואני מפחדת לאבד אותו למרות שאמרתי לו שלא אכפת לי בכלל.. ניסיתי לומר לו שזה מתחיל לעצבן אותי שחודש אנחנו לא מתראים והוא במקום זה אומר לי שאני צריכה ז׳.. שזה די נכון אבל עדיין מעצבן לשמוע אפילו שזה בצחוק:( לזרוק אותו? איך להתנהל? אני ממש אוהבת את הטמבל הזה :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025