שלום לכולם,
כבר הרבה שנים אני לא יודע מה קורה לי ומה יש לי.
אני כבר הרבה שנים מרגיש רע עם עצמי מכל מיני בחינות ואני די לבד לא הייתי בזוגיות אף פעם וגם לא משהו מזדמן.
השנה חזרנו ללימודים האקדמיים ופתאום ראיתי נכנסתי לכיתה לקראת סוף שיעור מסוים כי רציתי לדבר עם מרצה מסוים ופתאום נתקלתי בבחור אחד. מישהו שאני לא מכיר, והייתה לי מחשבה בראש - הלוואי והוא מהתואר שלי והוא לומד איתי. ופתאום הרגשתי מוזר כזה שראיתי אותו חשבתי לעצמי שהוא מאוד חתיך בעיני ושאני רוצה להתחבר אליו ולהיות קרוב אליו מאוד.
השנה האחרונה הייתה מאוד קשה באופן כללי ובמיוחד לי שהרגשתי בדידות ובפעמים היחידות שיצא לי לצאת החוצה ניסיתי להתחבר לאנשים (בצורה חברית) וכשרציתי היו סגרים או לא יצא וכבר ירד לי החשק והרצון להכיר אנשים ולהתחבר לאנשים.
ומשום מה מאז אותו יום אני פשוט מרגיש שאני רוצה להגיע לאוניברסיטה מתוך תקוה אולי להיתקל בו ולהכיר בינינו. אני סטרייט דתי. כך אני מגדיר את עצמי, ואני מאוד חסר ביטחון ומודע לכך שלא תמיד הצד השני מרגיש אותו דבר, ולא תמיד יש חיבור (אפילו חברי) וזה כל פעם מחדש שובר אותי וגורם לי להפסיק לנסות להתחבר לאנשים ולרצות להיות לבד כי אני כל פעם מחדש מתאכזב. גם מזה שלפעמים (לעיתים נדירות) אני באמת רוצה להיפגש עם אנשים אבל כשזה קורה לי אז הצד שלי לא מעוניין וזה יכול להיות שזה קשור אליי ולאופי שלי ולמה שאני משדר ככל הנראה (אני מודע לזה).
לא חסרות לי צרות ובעיות בחיים. פשוט הבדידות שלי שנמשכת כמעט כל החיים מייאשת אותי וגורמת לי כל פעם מחדש לאבד תקווה וקשה לי בכללי להתחבר לאנשים. אני לא יודע מה לעשות ואיך לשרוד ככה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות