זה הגיוני שאני כועסת על אדר? אני לא מראה שאני כועסת עליו אבל אני כועסת עליו

אז היי.
אני לא ממש יודעת איך להתחיל את זה אז אני פשוט אתחיל.
אני בכיתה י׳ ועליתי עכשיו לבית ספר חדש, בית ספר דמוקרטי.
עכשיו מבחינה לימודית, הכל מושלם, מה זה מושלם, כל כך מושלם שאני אפילו לא יכולה להסביר, הלימודים איטיים בקצב שאני צריכה, המורים פשוט יוצאים מהכלל, כל כך אכפת להם מהתלמידים והם לא אדישים, לא משנה כמה אני אבקש עזרה בכל פעם יתנו לי את העזרה הזו.
מבחינה חברותית גם די טוב.
אבל קרה משהו בכמה ימים האחרונים.
אז אני הסתובבתי עם בת ועוד שני בנים (אני בת), עכשיו יש שני בנים, נקרא להם דור ואדר, ולבת נקרא לורן, לורן ואדר נורא נורא נורא התחברו, ואני ולורן נורא התחברנו, בהתחלה בהתחלה הסתובבנו רק אני ולורן אבל מאז שהיא הכירה את אדר מרגיש לי שהיא בכלל לא רוצה להסתובב איתי, שאם ישאלו אותה אדר או אני היא תבחר בו.
ואני לא עשיתי שום דבר שהגיע למצב הזה, כשניסיתי לדבר איתה על זה היא הייתה נורא כזה ״לא לא ממש ממש לא, זה את, אני תמיד אשים אותך לפניו״.
על אדר ולורן יש שמועות שהם ביחד (הם מכירים חודש) והם לאאא, הם ההפך הגמור, הם לא מתאימים בשום צורה ודרך אני נורא מצטערת.
אדר ילד שלא יודע להתמודד עם מצבים כשאנשים בוכים, ולורן הילדה הכי בכיינית שראיתי מימיי, מכל דבר קטן היא בוכה, מישהו פגע בה קצת בכי, היא לא הצליחה בבוחן, בכי, היא אמרה משהו שהיא לא הייתה צריכה להגיד, בכי, כל הזמן וכל היום היא בוכה.
ובגלל שאדר לא יודע איך להתמודד עם המצבים האלו בכל פעם שהיא בוכה היא באה אליי, אבל כשהיא שמחה ומחייכת היא תמיד תלך לאדר.
עכשיו, יש את דור, הילד השני ש הסתובבנו איתו.
בקיצור הכל היה טוב ויפה איתו, עד שהיה לנו מחנה כזה וכשהגענו למחנה הוא לא הסכים לדבר לא איתי ולא עם לורן, למה? אין סיבה.
כל מי שניסיתי להגיד לו ולהסביר לו (כולל החונכת שלי) אמר לי ״לא, חייב להיות סיבה״ אבל אין.
תנו לי קצת לפרט, הוא הסכים לדבר רק עם אדר, במשך כמעט שלוש שעות הם דיברו, ואחרי שכבר החשיך ששוב לורן לא הפסיקה לבכות על זה שהוא לא מדבר איתה ואני כבר לא יכולתי להתמודד עם זה זה באמת היה לי קשה נורא, אדר הגיע אלינו.
הוא ישב איתנו ואמר ״אני אסביר לכן למה הוא לא מדבר איתכן״ וכששאלנו למה הוא אמר ״הוא לא רוצה להיות חבר שלכן יותר״ כאילו אנחנו פאקינג בכיתה א, כששאלתי למה הוא אמר ״הוא אומר שהוא מרגיש שהוא תמיד הרביעי בבחירה של ארבעתינו, והוא לא מעוניין להיות חבר שלכן יותר (חבר שלו הוא כן מעוניין), הוא אמר אני לא מעוניין לדבר איתכן או להיות איתכן, ולא להיפגש איתכן״.
עכשיו.. אני הסתובבתי איתו חודש וחצי, בחודש וחצי האלו כמו שכבר אמרתי לורן ואדר נורא התחברו, וכמו שכבר אמרתי לורן תמיד תבחר באדר על פניי, לכן בכל פעם היא הלכה איתו לכל מקום שהלך ואז אני נשארתי עם דור, ויצא לי ולדור לדבר די הרבה, ואני די אהבתי אותו כידיד, אבל הוא החליט לעשות מה שעשה.. וגם שנה שעברה היה לי קטע שארבעה מהבנות שהסתובבתי איתן החלון פתאום לענות לי במילים יבשות של כן לא אולי לא יודע וכאלו.. בגלל זה זה העלה לי זכרונות והעבר ונכנסתי להתקף חרדה מטורף באמצע הטיול כשהייתי לבד, הלכתי לצד כי אני שונאת לבכות מול אנשים.
אני ממש שנאתי את מה שאדר עשה, כל הקטע של לשמוע מה דור אומר ולהיות השליח שלו ולהגיד לנו למה דור לא רוצה להיות חבר שלנו יותר.
אחרי ההתקף חרדה שהיה לי בו בקושי הצלחתי לנשום זה עבר, דור לא היה חשוב לי ברמה קשה, אהבתי אותו כידיד, אבל הוא לא היה ידיד מאוד חשוב.
שנאתי את זה שאדר היה השליח של דור, ואת זה שבאיזשהו שלב הוא התחיל לצעוק עליי בשיחה בגלל שאני לא הבנתי למה דור לא בא ומדבר איתנו ומתנהג כמו ילד קטן ומתעלם מאיתנו, הוא צעק עליי ואמר לי כזה ״מה את לא מבינה?! הוא לא רוצה לדבר איתכן יותר! אין לו שום רצון להיפגש איתכן או להיות לידכן, מה את רוצה שהוא יבוא ויגיד לכן מול הפנים את זה?!״..
עכשיו העצוב את זה ונחזור ללורן..
אני לא סובלת את זה שאני הכתף של לורן בכל פעם שהיא בוכה, אבל בכל פעם שהיא רוצה לצחוק ולהינות היא תלך אל אדר.. כשהיינו באוטובוס בחזרה מהטיול היא בכתה לי על דור ואז אמרתי לה ״תקשיבי אני מצטערת אבל אני לא יכולה לנחם אותך בזמן שאני לא יכולה לנחם את עצמי״ והיא הנהנה ״אני מצטערת לא התכוונתי שתרגישי ככה״ היא אומרת ואני מחזירה את האוזניים, בדיוק אחרי דקה היא נודעת לי בכתף ואני מסתובבת ״עכשיו אני מרגישה עוד יותר רע בגלל שאני יודעת שגם לך רע״ היא אמרה, ואני לא מבינה מה היא רוצה שאני אעשה, באותם הרגעים הייתי בסערת רגשות, לא הבנתי מה קרה ובו זמנית את צריכה להרגיע את עצמי להרגיע את לורן ולנחם את לורן? במיוחד אחרי שאני אומרת לה שאני לא יכולה לנחם אותה היא מתעלמת מהבקשה שלי ופשוט אמרה את זה כדי שאני אנחם אותה שוב..
זה הגיוני שאני כועסת על אדר? אני לא מראה שאני כועסת עליו אבל אני כועסת עליו, ומה אני אמורה לעשות עם לורן? ברגע שאני אדבר איתה על זה שאני מרגישה שהיא תמיד תעדיף את אדר על פניי היא תתחיל לבכות לי ושוב אני אצטרך לנחם אותה.. זה פשוט נהייה כבר לא כיף בבית ספר.. כאילו כשהגעתי הכל היה מושלם ובום טרח הלך הכל..