אני אספר לכם סיפור של החיים שלי בקצרה מהרגע שעליתי לבית הספר בכיתות א -ב בכל בוקר הייתי בוכה להורים שלי שיישארו איתי בבית הספר מול כל הכיתה , בכיתות ג - ד היו לי קשיים ללכת לישון לבד ללא ההורים ובאיזשהו שלב פיתחתי תלות באוכל ( אכילה רגשית) ובמחשב ולא יכולתי לישון בלעדיו ובלי הבובות שלי בכיתות ה - ו התגברתי על הקטע של המחשב אבל פיתחתי לעצמי סוג של טקס לפני השינה לדוגמא לסבן את הגוף במקלחת 3 פעמים , להכנס למיטה עם תנוחה ספציפית וזה הרגיע אותי לפני השינה .לדעתי הייתה לי פסיכולוגית מכיתה ב והן כל הזמן התחלפו . לקראת כיתה ז היינו אמורים להיפגש כל הכיתה וחטפתי התקף חרדה לפני המפגש ולא הצלחתי להגיע אליו . ובחצי שנה האחרונה בעקבות העובדה שסבא שלי חולה כל פעם שמישהו מהמשפחה הקרובה שלי יוצא מהבית אני בפחד שיקרה לו משהו ואני לא אראה אותו יותר .
לפני שנה הפסקתי עם הפסיכולוגית כי ראו שיפור אבל עכשיו לפני העלייה לתיכון אני מרגישה לאט לאט לחץ עצום . אני אוסיף שתקופה גדולה מהחיים שלי לא היו לי חברים ואני בקושי מדברת בכיתה ( כרגע יש לי חברות שאיתן אני מדברת)
קראתי קצת על כל העיניין הזה של חרדה ואני מרגישה שאני רוצה ללכת לאיבחון או לחזור לפסיכולוגית ואני ממש בלחץ לספר להורים שלי על זה ולראות איך הם יגיבו , מפחדת שיגידו שזה שטויות , שאני לא צריכה את זה ועוד ...
מצטערת על הסיפור הארוך הזה פשוט אני חושבת שהרקע שלי יכול לעזור לטיפים שבתקווה תתנו לי
תעזרו לי איך אני אמורה לספר להם על זה?
תודה שהקדשתם זמן לקרוא ❤️
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות