אנחנו יצאים כבר 4 שנים וגרים ביחד חצי שנה. נגיד זה ברור שהוא יציע, רק לא ברור לי מתי...
בעיה קטנה איתו שהוא ממש קמצן. הוא הגיע ממשפחה דתית מאוד עניה עם 5 ילדים כשאבא שלו נפטר כשהוא היה בן 8. כל החיים שלו הוא רק חסך, השיג, והסתדר. אחותו הגדולה היתה אמנם "המבוגרת האחראית", אבל הוא היה סוג של "הגבר" בבית בגיל 8. ורואים את זה ממש. הוא אדם כל כך מלא אחריות שזה מדהים. הוא סוג של "יצא בשאלה" (הוא שונא כשאני אמרת את זה) כי הוא לאט לאט התחיל לשמור פחות ופחות. היום הוא רק שומר כשרות ושבת וככה הוא חילוני לגמרי.
בקיצור בשכונה שלו יצא שהוא למד לחסוך כל כל אגורה, אפילו לא כל שקל. אתם לא מבינים איך הוא חוסך. טיפת חלב שנשארת בסוף של השקית הוא לא זורק. כשמשהו נשבר הוא לא זורק, הוא מפרק ומחפש חלקים שימושיים. בבית של אימא שלו הוא זה שהרכיב הכל (הכל זה אומר גם רהיטים, גם צנרת וגם חשמל).
איך ללמד אותו לא להיות כל כך קמצן? הוא קיבל תעודת חשמלאי מוסמך, ככה שהוא יכול כבר לא לפרק ארון שהוא מצא ברחוב ולבנות ממנו שידה: אנחנו יכולים לקנות באיקאה... אבל הוא אומר שזה מטורף להוציא מאוד שקלים על רהיטים רמת פח כשהוא יכול למצוא חלפים בחינם...
הוא פשוט עדיין חי בתקופה שבה המשפחה שלו חיה על קצבה עלובה והם חסכו על אוכל. אבל היום הוא כבר מתפרנס בכבוד, אפשר לנשום. איך ללמד אותו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות