נקרע בין קודש לחול

היי,
לא יודע כל כך מהיכן להתחיל ואיך זה יסתיים מפני שקשה לתמצת סיפור חיים שלם,
אך אני בכל זאת אנסה. אני יהודי שמגיע מבית מסורתי/דתי (פשוט) לא עם כיפה אבל שומרים מסורת, חגים, הייתה תקופה של שמירת שבת וכו' ההורים תמיד גידלו אותנו על דרך הדת והמסורת היהודית ועד כמה שזה חשוב להזדהת עם היהדות בכלל ועם הדת בפרט, משתייך במפה הפוליטית למרכז (עם נטייה לימין).
לפני מספר שנים הכרתי בחורה שאיננה יהודייה, ערבייה מוסלמייה, שמאלנית קיצונית, יושבים ביחד, אני שומר כשרות והיא אוכלת חזיר, העולם הפנימי שלנו מנוגד לחלוטין.
התאהבנו אחד בשני עד עמקי נשמתנו, אבל להיות ביחד..זהו לא גורלנו.
נולדנו כל אחד "בצד השני של המפה" כאילו ישנה גדר רוחנית שמפרידה, המשפחה שלי וגם שלה לא ידעו על הקשר מעולם. עשינו הכל ביחד והתאהבנו, הפקדתי את ליבי בידייה וקיבלתי את שלה בתמורה. האהבה ידעה עליות וירידות, כמו בכל מערכת זוגית, אך שלנו איננה נורמטיבית.. הכל דיסקרטי, חשאי. במידה והצד שלה יגלה, שנינו נחזיר את נשמתנו לבורא עולם, אך קרה ואלוקים תמיד היה לטובתנו וליווה אותנו בדרכנו, גם אם זוהי איננה דרכה של הדת. מפה לשם, הקשר נותק כי הגענו למצב שבו זה לא יכול להימשך, לא נוכל לעולם להתחתן, לא להקים משפחה, לא להביא ילדים ביחד, הגענו לבאר תהומית.. למצב שבו אנחנו הופכים להיות עם רגשות חזקים מידי אחד כלפיי השני, לא מצליחים להיות עם אחרים.. כי אנחנו תמיד נמצאים בראש, אחד של השני.
נפרדנו, ניתקנו קשר, דרכנו התפצלו..רצה הגורל והשנה נפגשנו שוב, כאילו הגלגל מסתובב והסיפור הישן חוזר, ישנו משפט שאומר "אהבת אמת תמיד מוצאת את הדרך חזרה" היא אכן אהבת אמת, אך היא גם אהבה אסורה שאיננה מתקבלת על הדעת, על המשפחות בעיקר, ועל חלק ניכר מן החברה.
שנינו יודעים שבשלב מסויים אם נתחתן זה לא יהיה אחד עם השני, הכאב לב והשיברון יהיה קשה, החור שייפער בלב.. לעולם לא ייסגר.
מזל עם יהודיות אף פעם לא היה לי, תמיד מרגיש שאינני מספיק טוב בשבילהן, לא מספיק יפה, שהדרישות שלהן גבוהות מעבר למצופה ולמה שהן מביאות איתן לקשר, והקשר הזה הפך לנוח עבורי, מישהי שקיבלה אותי למרות מי שאני, שגילתה את "הסודות האפלים" שלי ובחרה להישאר ולא לעזוב אותי (כמובן שזה הדדי).

אבל עכשיו, שהגיע אלול וזה הזמן להתקרב לבורא עולם, ובדיוק היום זהו יום פטירתו של הרב קוק, אחד מכתביו שהפכו לשיר הינו "כנפי רוח" ואלו המילים:

בן אדם, עלה, למעלה עלה
עלה למעלה, עלה בן אדם
עלה, למעלה עלה

כִּי כֹּחַ עַז לָךְ
יֵשׁ לָךְ כְּנָפִי רוּחַ,
כְּנָפִי נְשָׁרִים אַבִּירִים.

אֶל תכחש בָּם
פֶּן יכחשו לְךָ.

דּרושׁ אוֹתָם –
דרוש בן אדם
ויימצאו לך מיד.

ואני תוהה לעצמי, מה אני עושה איתה? למה מגיע להורים שלי לנחול אכזבה כל כך קשה ממני? אחרי כל מה שעשו בשבילי ולמעני, זה לירוק להם בפנים.
למה אני צריך להתבולל? למה לי לעזוב את היהדות שלי? את הדת שלי? האם האהבה שלא תתממש לעולם באמת שווה את הכאב? את הסבל? אני רוצה לצאת מהסיפור, רוצה לסיים את הקשר, לרפא את הלב, להשלים את החסר..אבל לא מצליח, איכשהוא היא הפכה להיות כמו הגלים שבים, סוחפת אותי אחריה, אהבה שמלווה בכאב, שמחה שמלווה בעצב, מתוק שמלווה במר.

סליחה על הפריקה, אשמח לעצתכם הנפלאה.