..האם זה כבר מאוחר מדי בשבילי?
נתחיל בזה שאין לי טראומות ילדות או חרדות חברתיות כלשהן, אני לא כזאת ביישנית ואני (לדעתי לפחות) נראית (אפילו ממש) טוב.
אבל כשזה מגיע לסיטואציות חברתיות? לא תודה, וזה לא שאני לא מסוגלת לתפקד, פשוט אין לי שום רצון להשתתף בהן או שאני יכולה להוסיף משהו לשיחה.
בחטיבה ובתיכון לא היו לי הרבה חברות (הסתובבתי נטו בחברת הגיקים שאף אחד לא מכיר), אז גם פספסתי את כל ה"חוויות נעורים" שכל כך אוהבים לדבר עליהן.
בצבא? כמעט אותו הדבר.
כשאנשים חדשים מגיעים אליי לעבודה תוך יומיים הם כבר מכירים את כולם ונוצר להם מכנה משותף מיידי עם אחרים, אני? אפסית, הדרך היחידה שלי להראות שאני שווה משהו היא דרך יעילות ועשייה, כי בדיבורים? אין מה לדבר איתי.
להיפגש עם חברה? חוסר רצון עז, וזה לא שיש לי חברות רעות, אני פשוט מתעייפת רק מלחשוב על זה שאני צריכה לצאת עכשיו מהבית בלי שאני חייבת, מה שכמובן גורם לזה שמספר החברות שנשאר לי שואף לאפס.
ליצור שיח מתחביבים משותפים? התחביב העיקרי שלי זה גיימינג, שעכשיו תגידו נושא נהדר ליצור ממני קשרים, אבל מה? גם אנשים שמבינים בתחום לא יודעים על מה אני מדברת כי אף אחד לא מכיר את המשחקים שאני משחקת בהם חח.. כנ"ל גם לגבי מוזיקה וכו' וכו'
אז כנראה שהגיע הזמן להתקפל ולא לצפות לשינוי, כי אני באמת לא רואה אותו קורה, ואם כן, אז אני ממש לא יודעת איך.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025