היום היה היום הראשון שלי בעבודה. אנחנו בערך 15 חבר'ה. דיברתי עם אנשים, היה סבבה, באיזשהו שלב כבר באמת חשבתי שאני מתחילה לצור חברויות..
לקראת סוף היום פתאום שמתי לב שנהיו קליקות, זאת יושבת ליד זאת, אלו לידי מחליפות מספרי טלפון, כבר יש אנשים שמתבדחים ביניהם וכדומה..
ואני? לבד. אף אחד לא שם עליי. זאת שישבתי לידה איזה 4 שעות בתחילת היום כבר מצאה לה חברה אחרת...
הרגשתי שהייתי אני, לא הייתי מזוייפת..אולי רק השתדלתי לחייך יותר מבדרך כלל אבל זה לא דבר רע לדעתי..ועדיין לא הצלחתי לצור קרבה עם אף אחד.
זה תמיד קורה לי כשאני מתחילה עבודה חדשה. אני אומרת לעצמי שאני בנאדם אחלה ומי שילמד להכיר אותי יזכה. בסוף אני נעלמת ברקע ואף אחד לא סופר אותי. פשוט אדישים לקיומי, שזה הכי נורא. כבר עדיף שישנאו אותי מאשר שלא יספרו אותי בכלל.
זה באמת הרגשה נוראית ואני מסוגלת לעזוב מקום עבודה בגלל דברים כאלה פשוט כי נפשית רע לי. ובסוף רק אני נפגעת מזה, כי אני מפסידה מקום עבודה מעולה.
מה לעשות? אני רוצה מאוד לעבוד שם, זה חשוב לי אבל קשה לי חברתית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות