שלום לכולם, מקווה ששלום כולם טוב!
בשעה טובה סיימתי תואר במדעי המחשב באונ' ת"א בהצטיינות.
תמיד אמרו שסיום תואר מלווה בתחושה של שמחה שסוף סוף זה נגמר אבל משום מה אני לא מרגיש את התחושה. נסתייג מעצמי ונגיד שלא ממש אהבתי ללמוד באוניברסיטה אבל בכל זאת לסיים תואר במדמ"ח בהצטיינות זה הישג בפני עצמו שאמור לשמח (או שלפחות ככה אומרים) ועדיין אני לא מרגיש שזה מסב לי אושר כלשהו אלא יותר תחושה של ריקנות.
כל החברים שלי כבר התחילו לעבוד באחלה משרות בהייטק (לטענתם) אבל אני רק רוצה לנוח איזה חודש חודשיים. אם לומר את האמת, התואר בא לי מאוד קשה גם מבחינה פיזית והאמת גם מבחינה נפשית. הגעתי למצב של תת משקל שאני מאוד לא מרוצה ממנו והתפתח אצלי OCD שמאוד מאוד מפריע לי ומכניס אותי לדיכאון וללופ אינסופי של מחשבות מיותרות.
כידוע להרבה אנשים יש את החשש הזה "להישאר מאחור" כשכולם כבר התקדמו ואני לא יוצא מהכלל אבל אני מרגיש שאני באמת חייב את החופש הזה אחרי התואר, לנקות את הראש מכל הלימודים והשאיפה והרדיפה האינסופית אחרי משרה טובה בהייטק. מצד שני אני מפחד שכשאני אתחיל לחפש עבודה המעסיקים יסתכלו עליי כמו על איזה בטלן בלי שאיפות.... :((
רוצה להעיד על עצמי שכשאני מתחיל לעסוק במשהו (לימודים, חיפוש עבודה...) אני "צולל" לזה עד הראש ולכן בתוך תוכי מאמין שבסוף כן אמצא עבודה אבל באמת שמפחיד אותי נורא "להישאר מאחור".
(רוצה לציין שכרגע העניין הכספי הוא לא issue בסיפור).
אשמח להמלצות ומצטער על החפירה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות