שלום לכולם\ן..
הפעם אני אהיה מזווית קצת שונה.. הפעם איני מייעצת אלא מבקשת עצה\ החכמה או הערה.
נתחיל איתי..
אני בת 27 ממשפחה דתית לכל דבר ועניין החל מ"שמירת שבת כהילכתה " ועד לא לסחוט בשבת (הכוונה שתבינו את הרמה ).
אני כבר איני כזו.. ממזמן אני מגדירה את היותי חילונית .
הכרתי את הבן זוג שלי חילוני ומדהים , מתוק ורגיש.
אנחנו כבר יוצאים שנה וחצי .
הוא גר עם חבר טוב (שותף) שכרגע בעיצומה של תחילתה של זוגיות ..
המעבר עם החבר קרה רק בחצי שנה האחרונה.
אני מרגישה שמאז המעבר למגורים עם החבר הזוגיות שלנו קצת נדחקה לפינה (הרי שהוא היה אצל ההורים היינו יושבים איתם מעט והולכים ל"עולם שלנו" )אבל פה כאילו.. החבר תמיד נוכח ונמצא.. ומפריע לי...
ציינתי זאת בפני הבן זוג שמאז המגורים עם השותף הזוגיות שלנו נדפקה והוא הסכים איתי והתחייב לקחת לתשומת ליבו..
ואני מרגישה שהוא עושה כמה צעדים אבל זה כאילו צעד אחד קדימה ו-2 אחורה..
אני פשוט מרגישה רע שהוא גר עם החבר מציק לי ! אני רוצה שהכל יחזור להיות כמו פעם.. שיחזור להורים שלו (אך מבינה שהוא כבר בן 30+ וזקוק לעצמאות ולהיות רגע אדון לעצמך)
ומצד שני איני יכולה לומר דבר כי איני יכולה לגור איתו (מהרקע בו אני באה זה לא תקין וגם לא בא לי שהצעת הנישואים תתעכב בעקבות המגורים המשותפים).
מה עליי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025