שלום לכולם!
אני רבה עם אמא שלי כל חצי שעה על כל דבר אפשרי. החל מזה שהשארתי 5 דקות את הפסטה מחוץ למקרר ועד לזה שלא רוקנתי את הפח בחדר. זה נשמע ילדותי ושטותי אבל אני לא מגזימה, אפשר להדליק אותה מזה שנפל לי הבגד מהמיטה ולא הרמתי ואז האי מתחילה להטיף לי ואז אני מגיבה ב-" לא שמתי לב שהיא על הרצפה, אני ארים אותה ואשים בכביסה (אם היא מלוכלכת)" ואז היא מתחממת עוד הפעם, ולמה? אני יכולה לספר הרבה גרסאות ב-"מה היא תגיב הפעם".הקטע הוא שאני לא מסתירה את מה שאני חושבת, עונה את האמת, מתעקשת (והכול באמת שברגוע ובסבלנות שנמתחת לאורך שנים) ואז חוטפת עונש. אני לא מתחצפת אליה (רק לעיתים רחוקות)או עונה תשובות מרגיזות אבל בחיי שכל דבר מרתיח אותה ובסוף זה יוצא שאני לא הולכת איתה לקניון (כבר חצי שנה אני לא צוחקת) לקנות בגד חדש, אני לא נפגשת עם חברות או כל דבר אחר ואז היא לא מבינה למה אני לא רוצה לספר לה דברים ולסבתא ולאחי הגדול כן!
איך אפשר להפסיק את הביקורת שלה שכל הזמן קוטלת ואת העצבים שלה מכל דבר?!
תודה רבה לכל המגיבים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות