אני מהא, אני ערבייה ישראלית, מוסלמית אך לא שומרת מסורת, מגבירה רפואה, מתנדבת במד"א אך כמובן עדיין פרמיטיבית עבור יהודים רבים.
מאז מקרה החטיפה ישבתי בבית והקשבתי לחדשות בתקווה שימצאו את הנערים בריאים ושלמים. רציתי שיתפסו את חבורת הפסיכופטים שמסוגלים ככה להתנהג לבני אדם. בכיתי כשגילו את גופותיהם. ואני כועסת על החלאות שעשו את זה. אני לא מאחלת לחיות אדם האלה מוות, אני רוצה שהם ירקבו בכלא ויסבלו כל שנייה שהם יושבים שם עד יום מותם (דבר שלצערי לא יקרה בכלא במדינת ישראל).
אבל מה שגורם לי לבכות לא פחות זה תגובות של אנשים טוקבקיסטים או סתם בפייסבוק. אנשים שמשווים שנאה לאדיאולוגיה, אנשים שבתור נקמה מתכוונים להרוג אנשים שלא עשו כלום אבל הם מאותו מוצא אתני של הרוצחים אז זה מותר.
ערביי ישראל זה לא חמולה, זה לא שיכלתי בשנייה להרים טלפון ולהגיד להם לא לעשות את זה. אם הייתי יכולה לעצור את הרוצחים הבהמות האלה הייתי עושה הכל כולל הכל.
אבל עצם הידיעה שיש ישראלים שמתכננים לנקום, שמוכנים לרדת לאותה רמה של הנבלות האלה ולרצוח בן אדם רק לפי דת. זה גורם לי לבכות.
מתחילות להופיע אצלי חרדות שיפגעו באחים שלי, שישבו איתי מול החדשות וקיללו את החוטפים הנבלות האלה, שאחד מהם אפילו עומד להתנדב שנה הבאה לצה"ל שיפגעו בהם בגלל חבורה של חארות.
דורשים נקמה - אם אתם באמת רוצים לפתוח באש שעלולה להוביל לעוד הרוגים משני הצדדים, שיהיה בהצלחה.
אבל חפים מפשע ימותו! משני הצדדים!
אנשים עם משפחות, עם אימהות שאוהבות אותם ושלא עשו רע לאף אחד.
אני באמת משתדלת לאהוב את כולם, יהודים-מוסלמים-נוצרים-.. כאחד. אז באמת, למה כולם שונאים אותי? את המשפחה שלי? מאיפה הגזענות המכוערת הזאת באה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות