היי לכולם, אני סטודנט שמסיים שנה א' ללימודי משפטים. בגדול - כשאמרו לי "לך תלמד מה שהכי מעניין אותך" קפצתי ישר למשפטים כי תמיד דמיינתי את עצמי מייצג אנשים בבית המשפט ועוזר להם במן שליחות להשיג תחושת צדק בעולם. עכשיו אחרי שנה א', עולם המשפט עדיין מעניין אותי במידה מסוימת, אך הקורסים התיאורתיים שעברתי היו די משעממים. בעקבות חוסר המשיכה לחומר הנלמד בקורס הרשתי לעצמי גם פחות להשקיע, כי באמת הרגשתי מעורער לגבי התחושות שלי כלפי המקצוע. עכשיו אני מתלבט אם להמשיך לשנה ב' או לא.
מתלבט אם לעבור ללימודי פסיכולוגיה. חקר הנפש וההתנהגות שלנו כבני אדם נשמע מרתק לא פחות מחקר עולם המשפט. הייתי שמח לשלוט ב2 העולמות אך צריך לבחור כיוון אחד לצערי. הייתי שמח לשמוע המלצות מבוגרים לפסיכולוגיה/משפטים אם חוויתם החלטות דומות לגביכם ומה עשיתם? מפחד לעבור ללימודי פסיכולוגיה ולגלות את אותו חוסר משיכה לקורסים הנלמדים כמו שחוויתי השנה בלימודי המשפטים. לפעמים המקצועות שאנחנו חושבים שאנחנו נמשכים אליהם הם לא באמת המקצועות בשבילנו. את זה למדתי על בשרי השנה.
כיוון אחר שחשבתי עליו הוא מוזיקה. יש לי כישרון למוזיקה ותמיד השארתי את זה כתחביב בצד - לאור חוסר היציבות הכלכלית של המקצוע בשוק העבודה.
עבודה בהפקה מוסיקלית, יצירה והלחנה מאוד מעניינים אותי לאור העובדה שאני מלחין שירים ומנגינות לעצמי, חושב שהם נהדרים, אבל לא עושה את "הקפיצה הגדולה" ומתמקצע בתחום, כי זה תחום שברירי. מה עליי לעשות? להקשיב ללב שרוצה להלחין או להקשיב לשכל הישר שאומר יציבות כלכלית ועבודה מסודרת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות