היי,
אשמח לחכמת ההמונים במקרה שלי.
ב2003 עליתי לכיתה א׳ בבית ספר חדש, בעיר מתפתחת וצעירה.
בדיעבד, שנים מאוחר יותר הבנתי שחוויתי אלימות בשנה הזו.
הייתה לי מחנכת שלימדה את רוב השיעורים, או יותר נכון העבירה בהתעללות בנו בצורה מחרידה.
לפעמים זה היה לעמוד שעות ליד הקיר (ומי שאיחר והיה בגשם, עמד בבגדים רטובים וספוגים) מכות קטנות כמו סטירות ומשיכות באוזניים, נעילת ילדים בתוך הארון הכיתתי, השפלות פומביות וצעקות, שפיכת כל תכולת התיק שלי על הרצפה ולאלץ אותי לאסוף אותו מול כולם ועוד מגוון עונשים יצירתיים שקדחו במוחה.
כולנו היינו בטוחים שכך נראית כיתה א׳, ילקוט, בית ספר, הפסקות, השפלות ומכות.
סבלתי באותה שנה מסוג של אילמות סלקטיבית, לא הוצאתי מילה מהפה במשך כל השנה.
הייתי ילדה מאוד מופנמת ולקח לי קרוב ל10 שנים להשתחרר, לתת אמון בצוותי ההוראה ולהפתח אחרי מה שעברתי.
אני בטוחה שאלו לא מקרים שדמיינתי או הזיתי, כל יום חרוט לי ויש לי חברות שלמדו שם איתי וזוכרות ומדברות על אותם מקרים, חצי בהומור וחצי בעצב.
20 שנה זה נשמע הרבה, אבל בשבילי זה כמו אתמול.
עד התקופה האחרונה לא עשיתי עם זה כלום, כל הזמן אמרתי לעצמי שבכל זאת עברו שנים ודברים משתנים, כולם התנהגו ככה בתקופה הזו, חוץ מזה שחלה התיישנות וזה.
לאחרונה שמעתי שהמורה הזו עדיין מחנכת באותו בית ספר, בכיתה א׳.
וכשאחיין שלי התחיל להרשם לבתי ספר, הכל צף לי.
אני בטוחה שיש היום יותר פיקוח והמורה התבגרה והשתנתה, אבל בכל זאת החשש מנקר ואולי יש ילדים כמוני שחווים את זה יום יום ממנה?
אני מתלבטת אם לכתוב מכתב לבית הספר, שפשוט יפקחו עין או להניח לה ולזה ולהמשיך בחיי.
מה אומרים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025