דבר המערכת:
האתר נועד לייעוץ, לא להיכרויות. בבקשה לייעץ לשואלת בצורה עניינית. הצעות שאינן לעניין יימחקו על הסף.
מאז שאני זוכרת את עצמי (גיל 12) הייתי רוב הזמן חרמנית, אני חושבת שאני אפילו יותר מהממוצע ויותר מגבר. כל הזמן הסתפקתי כמובן ביד ימין ומעולם לא היה לי חבר כי בתיכון למדתי בבית ספר דתי אז לא היה לי אינטראקציה עם בנים, ואז המשכתי לשירות לאןמי וגם שם לא היה לי כי כולן היו בנות.
עכשיו אני בת 21, משוחררת חודש ועודה מועדפת, ואני עדיין בלי אינטראקציה עם בנים כלומר אין לי ידידים בכלל. ואני כבר לא יכולה להסתדר רק עם אוננות, אני חייבת כבר גבר אחרת אני משתגעת.
הגעתי למצב סתם לדוגמא שיש לקוח קבוע שהוא מגיע ויש בנינו סוג של כימייה טובה אני מרטיבה כמו סתומה כי אני מרגישה כבר בערה פנימית לגבר (ואנחנו לא מדברים על מין סתם דיבורי חול) שאני לא יכולה להתמודד איתה יותר. ואז כשאני חוזרת הביתה אני חושבת עליו ומאוננת. (אני קופאית) וזה משגע אותי כי אני לא באמת מכירה אותו והוא מבוגר והוא בכלל לא מתאים ליי. אבל הגעתי למצב נורא שכל דבר שקשור לגבר מרגש אותי ברמות.
באופן כללי אני נראית טוב וכן מתחילים איתי אבל לא אנשים בגילי בכלל/לטעמי. אני כן שומרת על עצמי ושמרתי על עצמי עד עכשיו, ואני לא אתפשר בחיים על מישהו. ובאמת שמי שיהיה איתי יהיה מסכן כי אני אטרוף אותו 24/7 חח,
אבל די הגעתי למצב הזייה שכבר לא יכולה להתאפק יותר ולא אכפת ליי עם מי להיות העיקר לשכב. אני חייבת עזרה איך להתמודד עם זה לפני שאני עושה טעויות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025