אוףף, אני כבר לא יודעת מה לעשות,
אני גרה בישוב בצפון, אני באמת אוהבת את הישוב שלי ואת כל החברים שלי, אבל הילד הזה הוא
הוא משהו אחר, העיניים החומות שלו, ואיך שהוא תמיד רוצה להתנדב, ושהוא נחמד לכל אחד, והוא תמיד תמיד נחמד והלב שלו פשוט זהב.. (אני לא אתחיל לפרט פה)
המשפחות שלנו חברות ממש טובות וכל שנה אנחנו יוצאים לחופש ביחד, הוא שכבה מעלי ואין סיכוי שהוא ישים עלי יש לו שכבה ממש טובה של חצי בנים וחצי בנות..
אנחנו רק שכבה של בנות עם קצת בנים, מבאס
קיצר יצאנו המשפחה שלי ושלו בחופש בפורים לאיזה וילה וכל הטיול לא הפסקתי לחשוב עליו.
שאני מדמיינת את בעלי לעתיד כל מה שחשוב לי בחיצוניות זה העיינים,
שיהיו חומות וכשאת מסתכלת עליהם, באלך להנמס.
קיצר הוא יצא מהמקלחת והייתי על הספה, והוא היה בלי חולצה ויצא איכשהו שצילמתי ושלחתי לחברה שבדיוק התכתבה איתי,
(אין לכם מושג כמה אני מצטערת על זה. זה מעשה ממש לא מכבד ומשפיל)
אחרי כמה ימים הוא אומר לי שהוא יודע מה עשיתי כי שלחתי את התמונה לחברה שסיפרה לחברה שהיא סיפרה לו.
הפנים שלי נהיו לבנות במקום וכמעט התחלתי לבכות, לא יצאו לי מילים מהפה, זה היה ממש מביך ואני כלכך הצטערתי.
עברה בערך חצי שנה, ואני עדין לא מפסיקה לחשוב על בנים אחרים, רק עליו,
ואני גם רוצה לחשוב רק עליו.
כשאני מסתכלת על כל בן זה כמעט לא עושה לי כלום, אני פשוט לא מצליחה לשחרר וגם לא רוצה לשחרר ממנו.
אולי אני נשמעת לכם מגוחכת, אבל זה מה שקרה, זה המצב, ואני יודעת שפישלתי אבל אני עדיין אשמח לעזרה..
בקיצור אני לא יודעת מה לעשות ומאז אני לא מדברת איתו כי אני לא יודעת אם הוא עדיין זוכר את זה ומתפדח או חושב שאני סתם סתומה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות