זוג נשוי בסביבות גיל 30, בזוגיות 8 שנים מתוכם 5 שנים נשואים עם 3 בנות.
בתחילת הקשר הרגשתי שקיים בבחורה חוסר רצינות, אבל היא הבטיחה להשתפר, נכון להיום אני, שהתחלתי בתור מחסנאי, התקדמתי בחברה בה אני עובד היום עם משכורת מכובדת ואוטו מהעבודה, לא רואה טעם לצאת מהבית ולפרנס את האישה והילדות, משתדל לתת מילה טובה, לדרבן כדי שנצא למסעדות וטיולים, פרחים מדי פעם אשראי פתוח וג'יפ בחניה, אבל, חוזר כמעט תמיד לבית מבולגן, אין קניות, אין אוכל ( אין גם מצרכים להכין) צרחות, ילדות לא מאורגנות, ואני עושה הכל ולא אומר מילה, עושה קניות, מכין אוכל מקלח, מלביש, מקריא סיפור, מחתל, אוסף וזורק זבל ממש הכל, מסיים את היום עם לשון בחוץ באפיסת כוחות ואשתי בלי עבודה שנה, לא טורחת אפילו לחפש, ואינה מבינה את הקושי שלי על אף ששיתפתי אותה פעמים רבות, עושה את המינימום וגם זה לא, מרגיש שאני נשאר רק בשביל הילדות, והכי כואב לי שאני יודע שמגיע לי יותר מפחד מהצעד של לעזוב, מה עושים? עצות/תובנות יתקבלו בזרועות פתוחות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות