היי אנשים טובים.. אשמח לעזרתכם.
אני בזוגיות כבר כמעט שנה עם בן אדם מדהים שאני אוהבת נורא נורא נורא.
אבל הבעיה היא..שאני בתקופה לא מדהימה בכלל בלשון המעטה.
הכרנו כשהמצב הבריאותי שלי בדיוק התחיל להתערער ולשנות לי את החיים. איבדתי הרבה בשנה האחרונה ובעיקר את עצמי. הבדידות אוכלת לי את הלב, הסביבה עזבה אותי. ואפילו הוא.. רואה כמה קשה לי,ועדיין.. כמה שהוא שם בשבילי.. ברגעים מסויימים אני זקוקה לו ממש והוא לא שם. נאלצתי גם להקפיא את הלימודים שחיכיתי להם כלכך.
אני צריכה עזרה נפשית,אבל לצד הכאבים שבגוף, קשה לעשות הכל לבד..מרגישה שאני במלחמה שלא נגמרת בין לעזור לעצמי ובין להשאר שפויה,מרגישה שכל מה שאני עושה לא מניב שום תוצאות חיוביות וההפך אני הולכת לאיבוד,הכל שחור..בחיים לא הייתי במצב כזה.
אני כועסת המון,על עצמי שאני חלשה ועל כולם..פשוט כועסת, כל הרופאים הקרים,כל הבדיקות הכואבות.
ו"הלחכות" הזה ,כל פעם לחכות שיהיה טוב יותר וזה פשוט לא קורה,ואז שוב להתאכזב כי דברים לא נעשים טובים יותר רק ההפך.
וזה יוצא עליו לא מעט התיסכול,אין לי מעצורים התרופות שיגעו אותי,זה שובר לי את הלב. כל פעם אני אומרת לו שהלוואי שהיה מכיר אותי כשהייתי במקום יותר טוב.
הלוואי שדברים היו נראים אחרת ואז אולי היינו יכולים להגשים חלומות ביחד,חלמתי על בן זוג כזה.
אבל זה ברור לי שהוא יגשים חלומות בלעדי,שאין לי מקום בעולם שלו כי הוא בריא ושפוי ואני לא.
אני יודעת שלאבד אותו זה כבר לאבד הכל,אבל בשביל השקט שלו.. אני רואה כמה הוא סובל בקשר וכמה קשה לו אבל הוא לא רוצה לפגוע בי וממשיך לפגוע בעצמו,הוא מאבד זמן..הוא יכול להיות עם בחורה בריאה ושמחה,שתצא איתו ולא תבכה כל היום מכאבים. זה לא מגיע לו,הוא בן אדם טוב,אני עשיתי טעות שחשבתי שזה יעבוד וטעיתי.
איך להיפרד? איך לעשות את זה קל בשביל שנינו?
בבקשה..אשמח לתגובות ..
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות