עד שסוף סוף התגברתי על המחסום הזה של הפחד,
החלטתי להציע היום ביום האחרון שלי הלימודים (י"ב) לילדה מהשכבה שלי לצאת איתי.
חשבתי שהיא שלחה לי לאורך כל השנה סימני עניין, ואני בגלל שהתביישתי להציע לה לצאת,
לא עשיתי זאת.
בקיצור היום לקחתי אותה הצידה ושאלתי אותה "את עושה משהו ביום רביעי בערב?"
היא ענתה: "כן.. בלה בלה בלה" ושאלתי "בחמישי?" היא ענתה "לא, למה?"
שאלתי אותה באופן הכי ישיר : "בא לך לצאת איתי?" אז היא התחילה לחייך ואמרתי "זה כן?.." אז היא אמרה שהיא כרגע לא רוצה חבר, ושזה לא מתאים לה.
אני לא מבין. משהו פה מוזר לי. היא שלחה לי הרבה סימני עניין, שאלה אותי שאלות אישיות וצחקה ממה שאני אמרתי כל הזמן. אז .. למה?
סתם שיחקה בי?
אז קיבלתי לא. פעם ראשונה בחיי שאני מציע לבחורה לצאת איתי וקיבלתי לא.
ההרגשה איומה. כאילו כל האגו שלי פוף ברצפה.
אבל .. משום מה אני מרגיש שעשיתי משהו משמעותי.
הצלחתי לעשות משהו שלא חשבתי שאני אעשה בזמן הקרוב.
התגברתי על הפחד והצעתי לה. וזאת התקדמות מבחינתי.
העניין הוא שאני לא יודע איפה אני אמצא עוד בחורה כמוה..
זה היה כבר מעבר למשיכה רגילה .. ממש אהבתי אותה.
ועכשיו .. כאילו שרפתי אותה.
אני מרגיש ריקנות, חוסר ודאות, שככה אני בד"כ החזקתי מעצמי,
ופוף היא הורידה לי את האגו והבנתי שאולי אני לא קורא סימני עניין כל כך טוב?..
מה אני יכול לעשות, לדעתכם?
להתעקש עליה? יש לי כבוד עצמי .. אני לא אתחנן.
לשכוח אותה? איפה אני אמצא בחורה איכותית יפה ומושכת כמוה?
מה שכן, אני שמח שעכשיו גמרנו ללמוד,
ככה לפחות אני לא אראה אותה כנראה יותר .. אז זה יותר קל לי.
תודה. וחופש נעים לכל המסיימים..
נ.ב. לדעתי, כל ההפסד, שלה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות