בערך מגיל 12 התחלתי לשנוא את הגוף שלי. אני מסתכלת במראה ואני מתרכזת רק בשומן ובפגמים.
אני לא באמת בעודף משקל, אבל אף פעם לא הייתי שלמה עם הגוף שלי. הורדתי 10 קילו אחרי כמה חודשים שאכלתי 1000 קלוריות ביום, אבל עדיין לא הייתי מרוצה. אחרי התקופה הזו התחילו לי בינג'ים של אכילה בשעות הערב. החלטתי להפסיק לספור קלוריות ולאכול הכל במתינות.
עברו כמה חודשים ואני עדיין לא אוהבת את הגוף שלי. אני לא יודעת מה לעשות. אם אני מנסה לרזות אני אומללה ורעבה ואם אני אוכלת מה שאני רוצה אני שונאת את עצמי ומפצה על זה בלא לאכול חצי יום אחרי זה.
כל פעם שזורקים לי הערה קטנה על כך שאני אוכלת יותר מדי (גם אם בצחוק) אני עוזבת ומתחילה לבכות.
לפעמים אני לועסת אוכל ויורקת כשאף אחד לא בסביבה.
התחלתי ללעוס מסטיקים כדי לא להתפתות לאכול.
יש לציין שאני לא בתת משקל ולא אנורקסית או בולמית (אני אשקר אם אגיד שלא ניסיתי להקיא את מה שאכלתי כמה פעמים, אבל לא הצלחתי).
אני בשאיפה מתמדת לאכול כמה שפחות במהלך היום.
אני תמיד מתכננת מראש מה אני אוכל וכמה קלוריות יש בכל דבר.
אני לא חושבת שיש לי הפרעת אכילה, אבל בהחלט יש לי קשר לא בריא עם אוכל.
יש כאן עוד מישהו שהיה או עדיין נמצא במצב דומה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025