היי לכולם, כותבת בעיקר בשביל לפרוק ולקבל תמיכה :)
אז ככה, אני מגדירה את עצמי בתור בן אדם שחושב יותר מידי ומנתח כל דבר. לצערי זאת אני ואני יודעת שזה לא תורם לי אבל אני לא מצליחה לשנות את זה.
זה מביא אותי להרגשה כללית רעה שרודפת אותי כל הזמן-הרגשת חוסר אונים ובאסה לגבי כל דבר קטן שלא נעלמת, אולי לפעמים רק נשכחת.
בזמן האחרון יצא לי לחשוב המון על עצמי ושמתי לב שיש המון דברים שיושבים לי על הלב ושבתכלס אפשר לשנות אותם. אז מה הבעיה? הבעיה שאני לא באמת רוצה מספיק את השינוי הזה.
אתן לכם דוגמה - השיער שלי דורש תשומת לב יום יום בשביל שיסתדר וגם אז במהלך היום הוא פשוט מתבלגן אז למה בעצם לא לעשות החלקה?
אני חסרת ביטחון לגבי המשקל שלי ושיער הגוף, אז למה בעצם לא להתאמן\להוריד?
אין לי ממש חברות אז למה לא ליזום יציאות עם אנשים שאני בקשר איתם כדי לחזק קשרים?
אז פשוט התשובה שלי היא שאני לא רוצה את זה מספיק - אין לי כוח להתעסק עם זה ויש ימים שאני שלמה עם עצמי ונוח לי במצב הנוכחי ואז חושבת שאתחרט על דברים שאעשה (למשל החלקה או להוריד שיער ואז אשתעבד לזה או לצאת נואשת בקטע החברתי).
אשמח לקבל עצות באיך להתאזן עם הרגשות האלה, איך לקבל את עצמי באמת ולהפסיק לחשוב על כל דבר קטן או לחילופין איך להיות פחות "עצלנית" ולעשות שינויים בחיים בלי פחד שבסופו של דבר יגרמו לי ליותר אושר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות