אחי הגדול, בן 18, קרוב לגיוס לצבא.
כל יום מכה אותי, אבל מה שמפריע לי זה לא המכות שאני חוטפת ממנו.
ההשפלה היום יומית שאני חווה בבית רפאים הזה, הצעקות, הריבים, יותר כואבים מהמכות הפיזיות. המכות הנפשיות הרבה יותר גרועות.
הוא מפרק את המשפחה שלי, שובר אותה לחלקיקים.
ההורים שלי לא יכולים להשתלט עליו, אין שום כוח הרתעה.
יש לו מנהג מגונה ידוע שהוא עושה מולי, כל פעם הוא מוריד את המכנסיים ותחתונים שלו מולי וחושף את הישבן או האיבן מין שלו , זאת כדי להשפיל אותי והוא אמר את זה במילים שלו.
ומוסיף ביחד עם זה -"בואי תלקקי לי את החור של התחת" , "את שווה לזין שלי", "תפתחי פה גדול אני צריך לחרבן"
הוא אפילו מתגאה בזה ומתפאר שהוא משפיל אותי.
כל פעם הוא שש לספר כולם על מסעות ההשפלות שלו עם חזה מנופח. והנה כמה ממיטב האמירות שלו שנאמרים כדי לעשות אותי קטנה- "היא לא שווה כלום, אני משתין עליה. יש לה מזל שאבא שלה מגן עליה. פעם אחת שהוא לא היה בבית, השכבתי אותה על הרצפה, ובעטתי בה וירקתי עליה ונתתי לה לבכות ולצעוק, ואמרתי לה תבכי תבכי והיא לא יכלה לעשות כלום. היא סתם חושבת שהיא חזקה" , "פעם אחת שפכתי עליה פח זבל שלם שהיה מלא בפדים ודגים"
אני מתחננת. תעזרו לי לצאת מזה. אין מי שיציל אותי. אני כותבת את זה ובוכה כמו מטורפת.
אני לא יכולה לקרוא לדבר הזה אח שלי. אני נגעלת.
כמה וכמה פעמים ניסיתי לפנות למשטרה, אבל אבא שלי עוצר אותי כל פעם, כדי שלא יהיה "פאדיחה" ושם רע בחוץ.
ניסיתי להתקבל לפנימיה, ולא קיבלו אותי.
כל דבר שאני עושה לא מצליח לי, אני לא מצליחה לברוח מהמקום הזה.
המקום הזה משגע אותי, אפילו החדר שלי לא מציל אותי. אני ישנה בחדר בתוך חדר, כל היום נמצאת מול דלתות סגורות.
אין רגע אחד של שקט ושלווה בבית הזה, אני מתחרפנת.
תצילו אותי, אני מתחננת, השפיות שלי בורחת ממני, אני מרגישה שרק המוות יגאל אותי מהיסורים, בבקשה תעזרו לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות