אז אני בקרוב הולכת להיות בת 17
הכרתי אותה לפני כשנה בבית ספר שעזבתי ממנו לא ברצוני אלא בגלל הרצון הכבד של משפחתי לצערי אני מרגישה שהשארתי אותה שם והלכתי פשוט
הכרתי באותי בית ספר את החברה הכי טובה שלי יותר נכון את הנפש התאומה שלי אין לי מילים לתאר אותה נישבעת היא חברה מצרך שאי אפשר למצוא
התנתק הקשר ברגע שעזבתי כלומר אני והיא לא בקשר שנה שלמה בגללי לא שמרתי על קשר בגלל תסכול מהחיים שלי ניתקתי קשר עם כול דבר שזז והייתי בידכאון שנימשך כול השנה הייתי ועדיין אבודה ומתוסכלת מחשבות על התאבדות הפרעות אכילה שקיימות אצלי עברה אליי שנה קשה ומתסכלת שלא איפשרה לי כלום חוץ מלהישתגע
כמה שניסיתי למוצא לה תחליף אצל חברות אחרות לא מצאתי אף אחת שדמתה לה
היא חושבת ששכחתי ממנה שאולי התקדמתי אבל זה ממש לא נכון והיא לא רוצה לדבר איתי אני בטוחה שלחתי לה פעם אחת סימן שאלה והיא שאלה אותי מה אני רוצהה ונעלבתי
אני לא מצליחה להוציא אותה מהראש אני חושבת אליה המון היא נכנסת לי לחלומות והיא חסרה לי מלא אני מרגישה צורך לסגור איתה מעגל אבל היא לא ניראה לי ממש רוצה לשמוע ממני
מה לעשות זה באמת דחווףף לחפור לה בכול זאת ? או לוותר ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות