ההורים שלי גרושים ואני גרה עם אמא שלי, יש לי עוד אח שגר עם חברה שלו. מאז שההורים שלי התגרשו (הייתי בת 14) היא לא מפסיקה לקבוע לי את החיים. בעיקר בחגים, חושבת שאני צריכה לבוא איתה לכל ארוחה שהיא הולכת אליה וזה גורם לי לממש עצבים בחגים. אם אני לא רוצה ללכת היא לא תלך גם כי היא לא רוצה ללכת לבד (ילדה קטנה) ותכעס עליי שהיא לא הולכת בגללי. השנה היא החליטה בשבילי לאן ללכת גם בפסח וגם בשבועות וכשאמרתי לה שאני לא רוצה היא ישר התחילה לצעוק עליי שאני כן באה איתה ואם אני לא הולכת היא לא תלך גם ותודה שאני הורסת לה את החג. כאילו ברצינות מי מתנהג ככה? ניסיתי לגור לבד בגלל ההתנהגות שלה אבל אחרי כמה חודשים המצב הכלכלי גרם לי לחזור אליה. זה מתסכל אותי ברמות. מי היא חושבת שהיא? זה שהיא אמא שלי לא אומר שאני חייבת להיצמד אליה. אני כבר בן אדם גדול שיכול לעשות החלטות לבד. ואם אני מדברת איתה על זה היא ישר מתחילה להתעצבן. איך לגרום לה להבין שאני בן אדם גדול? כל פעם שאני מתחילה לדבר איתה על זה שאני לא רוצה לבוא איתה בחג היא מתעצבנת ומתחילה לריב. וזה לא רק החגים. היא לא מפסיקה לנסות לשדך לי אנשים. אם זה בן אדם מהעבודה שלי או מישהו שחבר שלה מהעבודה מכיר. אמרתי לה אני אמצא מישהו בזמן שלי והיא לא מפסיקה לרדת עליי ואומרת באיזה גיל? 40? ומה אני אצטרך לסבול אותך עד אז? למה מגיע לי התנהגות כזאת? אני עוזרת לה כלכלית כל חודש, משתתפת בקניות של הבית, משלמת חשבונות, לוקחת אותה לסידורים כי אין לה אוטו. אז למה מגיע לי יחס מזלזל ושתלטני כזה? לעבור כרגע אני לא יכולה, עם העזרה הכספית שאני נותנת לה נשאר לי אולי 1000 שקל בחודש לעצמי וגם זה בהגזמה לפעמים אני נשארת עם כמה מאות בודדות. ואני מנסה לחפש עבודה נוספת אבל לא כל כך הולך לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות