לפני שנתיים וחצי עברתי הטרדה מינית .
אומנם לא אונס אבל לגמרי אירוע טראומתי שפגע לי מאוד באיכות החיים.
היום אני יכולה להגיד שהרוב כבר מאחורי ודי חזרתי לעצמי שלפני חוץ מדבר אחד - יחסי מין.
אחרי שזה קרה למעלה משנה לא יכולתי להסתכל על גברים ,לא יכולתי לדבר איתם וכמובן שחשק מיני נעלם לחלוטין. לא יכולתי לדמיין בכלל להיכנס עם גבר למצב אינטימי.
ואז החלה תקופת הקורונה , כולם בבתים לא יוצאים ולא מכירים, וזה בא לי בטוב כי עדיין לא הייתי בשלה לזה.
חייבת לציין שחוץ מזה שלא הרגשתי בשלה באמת לא ראיתי מישהו אחד שתפס לי את העין או הזיז לי משהו בלב .
בחודשיים האחרונים חזר החשק המיני ואיתו גם הרצון להכיר מישהו , כל הזמן הזה האמנתי שהפעם הבאה שאני אהיה עם מישהו זה רק בתוך מסגרת זוגית שאני אדע שאני בטוחה ובידיים טובות וזה יהיה מאהבה.
אבל דברים התגלגלו אחר , הכרתי מישהו שהזמן לידו עובר לי מהר , אנחנו צוחקים ומדברים והכימיה טובה וכיף לנו ויש פלירטוט נעים והמתח המיני מורגש היטב(כל כל מוזר להרגיש את זה שוב!)
הוא לא לקשר רציני זה ברור לי , אני רוצה כיוון של משפחה בעתיד הקרוב והוא רחוק מזה שנות אור ועדיין ילד בכל כך הרבה מובנים.
אני מפחדת מכמה סיבות .
1. אם נגיע למיטה מתישהו אני חייבת לספר לו את זה כי אני אצטרך שהוא יבין ויכיל ויהיה עדיין ושיתכונן לאפשרות שאני אקפא פתאום..( כי בואו איזה גבר של קשר לא רציני ירצה את הכאב ראש הזה) מה שגורם לי לחשוב שאולי כדאי לעצור את זה כאן( למרות שאני לא רוצה).
2 . בין אם זה יהיה איתו או מישהו אחר , רציני או לא, יש לי פחד בתולי. פתאום אחרי כל כך הרבה זמן להתנשק עם מישהו ולהיכנס איתו למיטה ממש מלחיץ אותי.
לפני כל זה הייתי מאוד מינית ורוב החוויות שלי היו מאוד מהנות , אני מפחדת שהצד השני לא יהנה .
תודה לכל מי שיכול לעזור
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות