היי לכולם,
אנחנו לפני חתונה ומאוד אוהבים.
אני חילונית והוא מבית דתי שחלק מהדברים שומר וחלק פחות.
אנחנו צכבדים אחד את השנייה בקטע הדתי ומסתדרים מאוד טוב.
אמא שלו פעם ביקשה ממני לשמור נידה וניסתה לשכנע אותי ואמרה לי כמה שלאחרים זה טוב וכו׳ וכו׳. מההלם שהיא דיברה איתע על זה (כי זה מאוד אינטימי בעיני) אמרתי שאחשוב על זה.
כשהיינו אצלה אני ובן הזוג ביא סיפרה לו על מישהו שהיא מכירה שזה עשה להם טוב ונורא קשה לי עם זה.
הוא לא מבקש ממני והוא יודע שזה לא יקרה ומבין אותי אבל אמא שלו לא מפסיקה לדבר על זה ואני מרגישה כפייה...
זה מאוד לא נעים לי ואני לא אומרת לו כלום על זה כי הוא באמת מכבד אותי ואת הרצונות שלי וגם כשאמא שלו אמרה את זה הוא רק אמר לה טוב והעביר נושא, הוא הכי בסדר בעולם אבל היא גורמת לי להרגיש אי נוחות לפעמים.
היא גם מדברת על כמה קעקוע זה נורא והיא לא תדבר עם הילדים שלה אם יעשו ולי יש קעקוע קטן שאני מסתירה כשאנחנו אצלם, אבל כמה אפשר?
קשה לי שם לפעמים ואני סובלת את זה רק כי אני מתחתנת איתו ולא איתם והוא הכי בסדר איתי בעולם.
מה לעשות כדי להחליק את זה ולהרגיש בנוח?
להגיד לו על זה? אני לא רוצה לשים אותו במצב לא נעים...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות