היי לכולם,
אני נמצאת בזוגיות כשנתיים.
ההתחלה כמו בהתחלה היתה טובה ומאז אנחנו רבים בלי סוף. אציין שהריבים הם על כלום ושום דבר.
בן הזוג שלי גרם לי להיןת מי שאני בפעם הראשונה, למדתי על עצמי דרכו והייתי מאושרת.
כיום אנחנו בזוגיות שבהגדרתה לא טובה - רבים כל יום כל היום.
הרבה אם לא הרוב מגיע ממני- אני רבה וצועקת ולא משתלטת על עצמי ובדיעבד לגמרי מצטערת על זה.
ואז אני לוקחת את זה למחשבה של אולי אני לא אוהבת אותו?
אני מרגישה כל-כך אאוט לפעמים ולא מצליחה להנןת מהרגע ופשוט לזרום בלי לחשןב ולנתח כל דבר.
אני מרגישה משוגעת שכל דבר אני בוחנת ומתנהגת כך.
באמת לא מגיע לו שאתנהג ככה אבל לא משנה כמה אומרת את זה לעצמי זה בסוף קורה.
ואז אני לוקחת את זנ למקום של לא אוהבת אותו כי אחרת למה זה ככה.מצד שני משהו בי ככ אוצה להישאר וללמוד אןתו ללמוד לאהוב ולהמשיך את הדרך שלנו ביחד. יש לנו פוטנתיאל ככ גדול ועברנו הרבה מאוד ביחד. אציין גם כי עברתי תקופה מאוד קשה והתחלתי טיפול לאחרונה. אני רוצה לפתור את זה. יודעת גם שעד שלא אהיה בטוב עם עצמי לא אוכל להביא טוב לזוגיות. איך עוצרים את החוסר סבלנות הזה כלפיו? רוצה פשוט לאהוב. ולהנות מזה. ולא לפחד ולהרגיש ככ בחלום.
אשמח לעצות בנוגע לעניין.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות