היי, אני כרגע בתפקיד עם לחצים ואחריות (משק אבטחת מידע למי שמכיר) כבר תקופה של 4 חודשים, וכבר מאז שנכנסתי לתפקיד והתחלתי את ההכשרה שלקחה כחודש -התחלתי להרגיש שזה יותר מידי בשבילי ושאני רוצה תפקיד פחות אינטנסיבי ויותר רגוע. כל הזמן היו לי עליות וירידות במצב רוח והייתי מדוכא הרבה זמן, וזה השפיע עליי ועל הסביבה והאנשים שמקיפים אותי, וידעתי שזה קשור לתפקיד, אבל לא ידעתי מה לעשות בנוגע לזה.
הייתי בחופשה של שבוע בדרום, ובמהלכה ובסופה הרגשתי רוגע ושלווה פנימית שלא הרגשתי מאז לפני הגיוס, גם השבוע הזה היה לי רגוע יותר. ההורדה בלחץ העומס והאחריות גרמה לי באמת להרגיש טוב יותר מיזה כבר יותר מחצי שנה.
היום החלטתי שזהו ושבא לי לעבור לתפקיד אחד רגוע יותר אבל עם עבודה ומעש (אולי משהו בתחום העיצוב גרפי/ יח״צ, או בתחום התקשוב, או אולי פקיד מסוים). סיפרתי למפקדת שלי שאני רוצה לעזור והיא אמרה שהיא תעזור לי ושנתחיל בתהליך של פסילת מקצוע.
התייעצתי עם אנשים ומשפחה, שמעתי הרבה עצות ודעות, חלק אמרו שאם לא עושי לי טוב וזה משפיע עליי לרעה אז לעבור תפקיד כי זה חבל להרגיש ככה במהלך השירות ושכדאי לי לנסות לעבור אפילו למשהו שרק יגרום לי לרוגע (לא אפסנאות, לא מטבח ולא רסר). מצד שני, יש שאמרו אם אשאר בתפקיד העכשווי שלי - זה יחשל אותי לחיים אחרי הצבא, ואצליח להתמודד ״בקלות״ יותר עם העומסים והאחריות שיבואו.
השאלה היא האם להסתכל על ההווה (כמה שאני מרגיש שהתפקיד שלי לא עושה לי טוב נפשית, לכן אני מתכוון לעבור ולקוות שאקבל תפקיד שמתאים לי יותר, רגוע אבל יצירתי ומעשי, וזה יגרום לי כנראה להרגיש טוב יותר במהלך השירות), או להסתכל על העתיד (להתרגל למצבי לחץ ואחריות מסוימים ולדעת איך לפעול? להסתכל בדיעבד ולהגיד לעצמי שמזל שנשארתי בתפקיד?)
האם להתחרט ולהישאר בתפקיד, או להמשיך בתהליכים של פסילת המקצוע ומעברת תפקיד?
*יש משמרות קשוחות ובסגירת שבת צריך להיות בכוננות ככה שאין זמן באמת חופשי ושקט לעצמך, המפקדים יכולים לתת עונשים על שטויות (אפילו שחלקם אנשים טובים), צריך לדעת כל כך הרבה דברים- מה לעשות בכל תחום וכל מצב שקורה, ויש עוד דברים. וזה פשוט מרגיש לי עמוס מידי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות