כן
כאשר התחלתי תואר שני היא בדיוק סיימה דוקטורט (עם אותה המנחה כמו שלי). עברה לעבוד במקום אחר, אני סיימתי ועברתי למקום אחר וכדו' וכדו'. במשך 6 השנים של עבודה במקביל דיברנו לא מעט פעמים, נפגשנו בסיטואציות כאלו ואחרות. היא שמעה הרצאות שלי ואני את שלה. ואין לי ספק שהיא חזקה ממני בהרבה. אבל שמרנו על קשר מקצועי-ידידותי.
נכון לעכשיו, יש לי שיתוף פעולה חלקי איתה. כלומר, בפרויקט שלי עכשיו, היא לקחת חלק קטן.
ועכשיו אני רואה שהיא מחפשת עובדים (פוסט דוק). כלומר יש לה כסף לפתוח משרה למדען (וזה נדיר בארץ). כמובן שמדובר במשרה לתקופה קצרה של שנתיים, אבל גם על זה צריך להגיד תודה.
בעיה היא שאנחנו מכירים. כלומר... זה סוג של להפוך להיות פקוד של ידידה. לא אגיד שאנחנו קרובים מדי, אבל אני יודע לא מעט על הילדים שלה ובעלה., איפה היא גרה וכד'.
מצד שני, זאת עבודה בארץ ואני לא אצטרך שוב להגר לחו"ל (תאמינו לי, זה משמעותית פחות נוצץ ממה שזה נשמע. מניסיון). ועם מקצוע כמו שלי יש תחרות של איזה 40-30 איש על כל משרה בחו"ל (בארץ זה פחות כי לישראל יש מוניטין נמוך).
ולגבי גישת "תשלח קו"ח לכל אחד": זה לא פועל ככה באקדמיה. בשביל לשלוח קו"ח זה לעבוד מלא. לכתוב מכתבים למנחים וקולגות קודמים, לארגן הצעת מחקר, לקרוא בדיוק מה הקבוצה עושה ולהתאים את ההצעות שלך בהתאם וכדו'. זה לא יום אחד של עבודה.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025